אונס

עיי"ע נדה (וסת שע"י אונס).

א: נה, כד (כשאינו יכול לחזור לביתו. חילוק בין א. ממש לא. ממון או פשיעה). נח, א. נח, ט. סב, ג. סג, ו. סה, א (לענין שהה בא. כדי לגמור כולו, חילוק בין א. לסטים לא. באיש או במקום). פ, א. צ, י-יא. קח, יב (הטרוד בעסקו והשיכור נק' א. לענין תשלומין בתפלה, ולא מזיד). קיד, א. קכח, ג. קפה, ג.

ב: רצג, ב. תה, ו.

ג: תלג, יב. תלג קו"א ג (כשבדק החמץ ולא מצא). שם ד"ה מיהו (א. בתקנת חכמים). תמג, ח. תמו, ה (כשחכמים מנעוהו מלבער חמץ שמצא ביו"ט). תמח, א.

ד: תצה, ד (חילוק בין לא הי' לו פנאי לעשות שפוד חדש בעיו"ט לבין נשבר בעיו"ט והי' א. מלתקנו בו ביום). תצה קו"א ה (כנ"ל). תקצא, ב.

ה: קפה, יג (שימשה טהורה ונטמאה). ת"ת ב, ז. ג, ח (ת"ח שנכנס לבה"כ או מרחץ ובא לו הרהור או דבור בתורה שלא ברצונו).

ו: הלואה ה (כשאין לו לשלם חובו). לב (נתן לו הלוה המעות לפרוע ואמר הולך כזכה, ואח"כ מאיים עליו שיחזיר לו. חילוק בין מאיים בצער הגוף למאיים בממון אחר שיגזול ממנו). נזקי ממון א. נזקי גו"נ י.

אנוסים

ה: ב קו"א ט (אם יכולים להמלט ונשארים בשביל ממונם, הם כמומרים, אין יכולים להמלט כשרים).