(ג)

(ג) עיין ב"י^יא גבי המחהו^יב דמהני בעל כרחו, והיינו מהאי טעמא^יג. ואם תמצי לומר דהתם לא מהני^יד, היינו משום דהתם לא יהיב ליה מידי^טו:

הערות

יא. סי' שלט ד"ה ומ"ש רבנו וקבל (וקצת משמע שאפילו לא נתרצה הפועל בהמחאה זו).
יב. משנה שם קיא, א (המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו). טור ושו"ע שם ס"י (וקבל עליו ליתן לו).
יג. שיש לחנוני עבורו כנגד שכרו.
יד. שהב"י כתב רק: וקצת משמע. וראה גם כס"מ הל' שכירות פי"א ה"ד בתחילת דבריו. ובשו"ע לא נכתב בפירוש שהוא אפילו בעל כרחו).
טו. אלא לחנוני (משא"כ באומן, שכלי בעה"ב נמצא אצלו).

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.