(ג)
(ג) רא"ש פרק ה' דבבא מציעאכא טור יו"ד סי' קנ"טכב (עיין שם שתלה איסור ריבית בלהחיותוכג), ונימוקי יוסף בפרק ה' דבבא מציעאכד בשם הרמב"ןכה (עיין שםכו שתלה האיסור במי שנקרא אחיך. ואפילו מסור מיקרי אחיךכז, כל שכן מומר לתיאבוןכח, מדאסור לכולי עלמא להלוות לוכט. ולרא"םל סבירא ליה כמו שכתב המרדכי פרק איזהו נשךלא בשם ר"י שההיתר הוא במכל שכן מגופולב, וכן כתב בפרק ג' מעבודה זרהלג, וכן דעת הט"ז בי"ד סי' רנ"אלד, ודו"ק):
הערות
- כא. סי' נב.
- כב. וט"ז שם ס"ק ג. הובאה דעה זו לעיל יו"ד הל' רבית ס"פ.
- כג. שלכן מותר להלוות ברבית לכופרים בתורה וקראים (ומזה מובן שמומר לתיאבון מצוה להחיותו מפסוק וחי אחיך עמך, ולכן אסור להלוותו ברבית).
- כד. (מב, רע"ב).
- כה. ב"מ עא, ב ד"ה ועוד בענין ריבית. הובא לעיל הל' נזקי ממון קו"א ס"ק ב, וביו"ד הל' ריבית סע"ז.
- כו. כל מי שמורידין אותו לא נקרא אחיך, והכי [ברבית] נמי כתיב אחיך (ומזה מובן שמומר לתיאבון שאין מורידין אותו נקרא אחיך, ולכן אסור להלוותו ברבית).
- כז. ויתירה מזו, שהרמב"ן כותב שם שאפילו מסור כו' (שהיא דעה הא' דלעיל הל' נזקי ממון ס"ח, והובאו דברי הרמב"ן שם בקו"א סוף ס"ק ב).
- כח. שהוא עדיף ממסור לכמה דעות (ראה לעיל שם, ובקו"א שם ס"ק ב. או"ח סי' לט ס"א. יו"ד סי' ב ס"ט), ובודאי נקרא אחיך.
- כט. משא"כ להלות ברבית למסור, שנתבארו לעיל הל' נזקי ממון ס"ח, ב' דעות אם הוא נקרא אחיך.
- ל. סי' קנו (שהיא דעה הא' דלעיל בפנים), שגם מומר לתיאבון אינו נקרא אחיך, וא"כ מהו הטעם שאסור להלוותו ברבית. ויש לומר דסבירא ליה כו'
- לא. רמז שלה. הובא טעם זה לעיל הל' ריבית סעיף עו, וש"נ.
- לב. משא"כ מומר לתיאבון אסור להלוותו ברבית כיון שאינו מן המורידין (אף שאינו נקרא אחיך).
- לג. רמז תתיד.
- לד. ס"ק א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.