(ח)
(ח) משנה שם (עיין שיטה מקובצת בדף ל'פ בשם הרמב"ןפא ורשב"א, שדימוה לאונס דסוף פרק ג' דכתובותפב, וכן פירש הר"ן שםפג, וכן הוא בשיטה מקובצת בדף ל"בפד בשם הרא"ש. והתם אפילו דרבנןפה. ומשום הכי לא הביא הטור דין זה דכהן בבית הקברות כי אם בסי' ער"בפו, שצער בעלי חיים דחי איסור דרבנןפז כמ[ו] שכתב בא"ח סי' ש"הפח, והוא הדין איסור דאורייתא דקיל מיניה, כגון לאו גרידאפט, כיון דלא תליא בדעת בעלים כלל לא שייך כאן מי דחינן איסור מקמי ממונאצ. עיין שם ברמב"ן ורשב"א שבשיטה מקובצת בדף ל'צא גבי נוסחי דוקני דגרסי פשיטא כו' ודו"ק):
הערות
- פ. ד"ה קרא למאי.
- פא. שם ד"ה קרא למאי.
- פב. מ, א (שעשה דלו תהיה לאשה (דברים כב, כט) האמור באונס אינו דוחה לא תעשה, כיון שהעשה תלוי בדעת האשה, וכמו"כ כאן שמצות השבה תלוי בדעת בעלים, שאם לא ירצו לקבל את האבדה אין כאן עשה, לכן אינה דוחה איסור). וראה גם לעיל או"ח סי' תצח קו"א סק"ה.
- פג. ד"ה נמצאת.
- פד. ע"א ד"ה עוד קשה.
- פה. איסור דרבנן אינו דוחה, כמבואר ברמב"ם הל' נערה בתולה פ"א ה"ה ופ"ג ה"ה, ובטור ושו"ע אהע"ז סי' קעז ס"ג. וראה גם לעיל שם.
- פו. ס"ח, לענין פריקה (ולא בסי' רסג לענין השבת אבדה), כקושיית הב"ח שם.
- פז. ולכן כתב הטור שאינו דוחה איסור כהן בבית הקברות, שהוא איסור דאורייתא בלאו ועשה (מה שאין כן בדיני השבת אבדה, שאינו דוחה אפילו דרבנן).
- פח. בטור ושו"ע שם ס"כ, ולעיל שם סכ"ט. וראה לקמן הל' עוברי דרכים קו"א סק"ה.
- פט. שעשה דוחה לא תעשה. וראה לקמן הל' עוברי דרכים ס"א-ב (שצער בעלי חיים הוא לאו ועשה). נעם אליעזר סוס"י ח.
- צ. שאף שגם צער בע"ח הוא ממונא (ראה גם לקמן הל' עוברי דרכים קו"א ס"ק ד), מ"מ זה שאין דוחין איסור מפני ממון הוא רק כשתלוי בדעת בעלים, כמבואר ברמב"ן ורשב"א כו'.
- צא. שהובא לעיל בריש הקו"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.