(ב)

הערות

1. כז. באו"ח.
2. כח. במפקיד אצל שולחני, שאם המפקיד תובע אותם, אינו צריך להחזיר אותם המעות עצמם אלא יכול ליתן לו ממעות אחרים, כמ"ש התוס' כט, א ד"ה והוי. וכ"ה בש"ך סי' מז ס"ק ט. סי' עג ס"ק נה. סי' עה ס"ק טו.
3. כט. רמז רצג.
4. ל. שבפנים כאן.
5. לא. דלקמן סכ"ח (הרי שגם כאן זכה בו הת"ח מיד, שיוכל להשתמש בו).
6. לב. מג, א (שהמפקיד אצל שלחני הוי שואל, דאליביה אמרינן התם שאם הגזבר הפקיד מעל מיד, ומזה הוכיח התוס' שאינו צריך להחזיר המעות עצמן. מה שאין כן לדידן בסי' רצב ס"ז, דקיי"ל כרב נחמן דהוי שומר שכר, דאליביה אמרינן התם דלא מעל הגזבר מיד, אפשר שצריך להחזיר המעות עצמן).
7. לג. צט, א (שהמשאיל יכול לחזור בו, ואם כן גם כאן יכול המפקיד לחזור, וגם לרב הונא יצטרך להחזיר המעות עצמן).
8. לד. דלא הוי שואל כלל. ואם כן יוקשו דברי התוס' לדברי הכל.
9. לה. שאינו צריך להחזיר אותן מעות עצמם.
10. לו. שאין הקנין על השאלה אלא על הזכות ללוות (ראה ש"ך סי' רצב ס"ק ט), ומזה אינו יכול לחזור.
11. לז. שבטעם זה אין מחלוקת בין רב הונא לרב נחמן.
12. לח. כמבואר בגמרא שם, שלרב נחמן לא מעל הגזבר טרם שהוציאן השומר.
13. לט. בהגהתו לט"ז סי"ט, השיג על מה שהביא הש"ך מהתוס' שאינו חייב להחזיר אותם מעות בעצמם (כדלעיל), שלדעת הח"צ לא כתב כן התוס' אלא לדעת רב הונא (דהוי שואל), מה שאין כן לדידן (דקיי"ל כרב נחמן דהוי שומר שכר).
14. מ. מג, א (הטעם דהוי שומר שכר).
15. מא. דלא הוי שואל (אף שכבר זכה בזכות ההשתמשות במעות ללוותם כשיצטרך).
16. מב. בשו"ת סי' יט-כ.
17. מג. בשו"ת ח"ב סי' שלב.
18. מד. אף שנתבאר שאין כאן קנין לשאלה, כ"א קנין שיוכל ללוות המעות.
19. מה. כדלעיל הל' הלואה סי"ז, וש"נ.
20. מו. מיד שתובעו. וראה שו"ת צמח צדק חו"מ סי' עא ד"ה בש"ך סקט"ו.
21. מז. בהלכה המבוארת כאן בפנים, שהמפקיד ספרים אצל ת"ח יכול ללמוד ולהעתיק מהם.
22. מח. שאינו יכול לחזור בו מהרשות שנתן לו ללמוד ולהעתיק מהם, עד עת בואו ליטול פקדונו (אף שכאן לא מיירי בזכות ללוות אלא בזכות להשתמש בו, ונתבאר לעיל שלרב הונא לא קני השואל עד שישתמש בו).
23. מט. צט, א. דקיי"ל כוותיה בסי' שז ס"ב (לענין שוכר), ובסי' שמא ס"א (לענין שואל).
24. נ. ראה תוס' שם ד"ה כך.
25. נא. אפשר שכאן יודה גם רב הונא, שקונה לחזרה.
26. נב. דאף שלענין שאלה (השתמשות בספרים) אפשר דהוי קודם זמן (שעדיין לא התחיל להשתמש בהם), מ"מ לענין שומר שכר הוי תוך הזמן (שכבר התחיל לשמרו), ובתוך הזמן אף רב הונא מודה (בשואל כשהתחיל להשתמש) שאינו יכול לחזור בו.
27. נג. אף שלא קבע זמן על השמירה, מ"מ כל שאינו נוטל פקדונו הוי שומר שכר, ואינו יכול לחזור מנתינת השכר (ההשתמשות בספרים).
28. נד. כמבואר בט"ז סוס"י רצב, שהת"ח יש לו דין שומר שכר (כרב נחמן לענין המפקיד אצל שלחני).
29. נה. סעיף א (שכיון שמשך, אין הבעלים יכולים לחזור בהם עד סוף ימי השאלה).
30. נו. בב"י מחודש י, בשם שו"ת הרא"ש כלל קד סי' ד.
31. נז. ראה שם ס"ד.
32. נח. וכדלעיל הל' תלמוד תורה פ"א ה"ב.
33. נט. ולכן לא מעל לרב נחמן אלא לרב הונא. וטעם החילוק עיין בב"מ כו'.
34. ס. שהשואל מחזיק טובה למשאיל (רש"י שם ד"ה מעל).
35. סא. ולכן לרב נחמן דהוי שומר שכר לא מעל הגזבר מיד.
36. סב. פ"ו ה"ד (נתן החמור לחבירו מתנה או מכרו או השכירו הוא מעל וחבירו לא מעל).