(ה)

הערות

1. רו. לכללות הקונטרס אחרון, ראה מ"מ וציונים. ביאורים והערות בקו"א הל' נדה. קו"א עם ביאור מדרכי הקונטרס. שו"ע הל' נדה עם ביאור קו"א.
2. רז. ס"ק לט.
3. רח. כדלקמן סי"ד.
4. רט. ולא כל ימי משך הוסת, וכמבואר כאן בפנים.
5. רי. שהרמ"א בסי' קפד ס"ב לא מיירי שרואה כל הג' ימים, אלא באשה שמקדמת לראות לפעמים בכ"ז, ולפעמים בכ"ח, ולפעמים בכ"ט, שאסורה בימים אלו כאילו יש לה בהם וסת.
6. ריא. דלעיל סי' קפו ס"ג (שרואה לפעמים בט"ו או בט"ז או י"ז וכיו"ב).
7. ריב. לפרוש ... עונה אחת סמוך לראיה, מבואר שילהי פ' האשה (משנה סג, סוע"ב וברייתא סד).
8. ריג. פ"ח אות א, שהוא מקור הדין של הרמ"א בסי' קפד ס"ב.
9. ריד. שגם אשה זו אינה צריכה לפרוש אלא עונה אחת של השינוי.
10. רטו. אוצ"ל: מספ"ד (לט, ב): דחזאי ריש ירחא וריש ירחא ועשרין וחמשה בירחא וריש ירחא דאמרינן דמי יתירי הוא דאתוספו בה (ומפרש שחוששת לכל הימים האלו של תוספת דמים).
11. רטז. בהוצאת ברלין תקכב (שער תיקון הוסתות ריש סי' ב): ומדקרי לה תוספת דמים לא חיישא לההיא ראיה כלל. וראה פי כהן ע' צח. קנה בשם ביאורי שו"ע ס"ק כג.
12. ריז. סעיף ו (אם וסתה נמשך כמה ימים אין צריך לפרוש אלא עונה ראשונה של הוסת).
13. ריח. שחוששת אף ליום ההקדמה. וכ"פ בהל' נדה לרמב"ן פ"ה הט"ו, ובטור סוף הסימן.
14. ריט. שאינה חוששת להם.
15. רכ. בחדש הבא, כשלא ראתה בכ"ז, שוב אינה חוששת לכ"ח וכ"ט.
16. רכא. בתורת הבית הארוך שער ג (טו, א).
17. רכב. סי' קפד ס"ק כב. קו"א שם ס"ק ד.
18. רכג. אחר שהשיב לדברי הכרתי ופלתי, בא לבאר הלכה זו (שברמ"א סי' קפד ס"ב, וכאן בפנים) לדינא דגמרא, ואח"כ לדינא דהאידנא.
19. רכד. ב' הדעות שבראב"ד.
20. רכה. שבחדש הבא (ובהסתלק העיקר נסתלק הטפל).
21. רכו. אלא ראתה ב"פ בר"ח (ממעיין סתום, כמבואר בגמרא יא, א וברש"י ותוס' שם ד"ה ממעיין סתום) ובפעם הג' בכ"ז ובר"ח.
22. רכז. וא"כ לא נקבע יום ל' (שהוא ממעיין פתוח), ולכן לא נעקר כ"ז (שאינו קבוע).
23. רכח. סעיף מג ד"ה ופעמים.
24. רכט. בדפוסים שלנו ס"ק יח.
25. רל. קו"א ס"ק ד (בתחלה ובסד"ה ומיהו).
26. רלא. שחוששין ליום כ"ז (מ"מ אין חוששין לכ"ח וכ"ט כנ"ל).
27. רלב. כדלעיל בפתיחה להל' נדה. סי' קפד סוף ס"ק כב. וא"כ נקבע יום ל' בראיה הג' (אף לקולא, כדלעיל קו"א ס"ק ד שם).
28. רלג. שכיון שנקבע יום ל' נעקר כ"ז (שאינו קבוע).
29. רלד. שאז לא חזרה לוסתה הקבוע, וחוששת ליום כ"ז.
30. רלה. שגם אז לא נקבע ל', וחוששת ליום כ"ז. וכ"ה כאן בפנים. וראה דבש מסלע דיני וסתות סי' ד הערה ג.
31. רלו. ולענין עקירת הוסת (שהמשיכה בו), ראה לעיל ס"ק לח. לקמן ס"ק סח.
32. רלז. אף אם כבר נקבע יום ל' מקודם, ולכן לא נעקר יום כ"ז שאינו קבוע.
33. רלח. וחזרה וראתה ביום ל'.
34. רלט. כדלעיל סי' קפד ס"ק כא. לקמן ס"ק קיב (עכ"פ לחומרא).
35. רמ. כשב' הראיות היו ממעיין סתום והג' ממעיין פתוח, הוי הוסת קבוע אף לקולא כנ"ל.
36. רמא. קו"א ס"ק ד. וראה סוגה בשושנים סי' ה סוף ס"ק יט.
37. רמב. סעיף מג ד"ה ופעמים.
38. רמג. ס"ק א.
39. רמד. ס"ק יט.
40. רמה. דברי חמודות נדה פ"ט אות כז (הב').
41. רמו. ס"ק מ.
42. רמז. ס"ק כא במוסגר (שאם גם ראיות הראשונות הן בימי נדה, אינה חוששת לה אלא אם קבעה ג' פעמים בעונה זו). וכ"ה לקמן ס"ק קיב במוסגר (ומסיק שגם זה הוא רק לחומרא).