(יא)

הערות

1. של. לכללות הקונטרס אחרון, ראה מ"מ וציונים. קו"א עם ביאור מדרכי הקונטרס. שו"ע הל' נדה עם ביאור קו"א.
2. שלא. בדפוסים שלנו: סי' קעג.
3. שלב. כן כותב רבנו שמריה בתשובתו (המועתקת בשו"ת מהרי"ל שם), אודות תשובת מהר"ם מרוטנבורג, שמביא שם.
4. שלג. עד כאן תשובת רבנו שמריה. מכאן ואילך המשך תשובת מהרי"ל שם.
5. שלד. מהר"ש הנ"ל, שצריך לשאול אם אינה רואה בשעת השתנה אלא ממקום מי רגליה ולא מאותו מקום.
6. שלה. מאשה שיש לה מכה באותו מקום כיון שמצערת בשעת הטלת מים מוכח מילתא שבא הדם עם המי רגלים ממקום מי רגלים, וכיון דודאי בא ממקום מי רגלים למה לנו לתלות לחומרא ולומר שבא גם כן מן המקור.
7. שלו. סי' ח.
8. שלז. דאפילו מהר"ח א"ז שאסר כו' דאיכא לספוקי דלמא הדור מי רגלים למקור קודם שיצאו כו'.
9. שלח. וכ"ה לקמן שם בפנים ס"ק ו.
10. שלט. ס"ק ד.
11. שמ. ד"ה כתבו הגהות מיימוניות בפ"ה פשיטא (שהחשש הוא רק כשבעת ההשתנה לא נראה כלום).
12. שמא. שם ס"ק ד מבואר, שכאן אין חוששים לזה הן לדעת התוס' ורא"ש והן לדעת רש"י ורשב"א, דלעיל שם ס"ק א.
13. שמב. אלא ודאי כאן סגי בכאב, כמבואר כאן בפנים בשם הט"ז.
14. שמג. סי' עג, שמוכיח ממהרא"י, שאף דמיירי שם בכאב מ"מ לא התיר אלא מטעם שאינה מוצאת אלא במקום אחד. וע"ז מתרץ, דבנידון מהרא"י כו'.
15. שדמ. כדלעיל סי' קפג ס"ק א (לדעת רש"י ותוס').
16. שמה. ראה לעיל בפנים ס"ק לב.
17. שמו. יז, ב.
18. שמז. שלא בשעת וסתה. וכמבואר בפנים ריש ס"ק לג.
19. שמח. נט, ב ד"ה דלמא.
20. שמט. פ"ט סי' א.
21. שנ. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל קעז.
22. שנא. בתשובות השייכות לפ"ד.
23. שנב. ס"ק ג. וראה גם לקמן יישוב נוסף.