(ט)

הערות

1. רסד. לכללות הקונטרס אחרון, ראה מ"מ וציונים. קו"א עם ביאור מדרכי הקונטרס. שו"ע הל' נדה עם ביאור קו"א.
2. רסה. סוף ס"ד ד"ה ואע"ג דבכתבי.
3. רסו. ס"ק י.
4. רסז. פסקים סי' מז.
5. רסח. ס"ק כ (שהמרדכי מטהר ביש לה וסת אף בלא מכה, ומהרא"י מטהר עכ"פ כשיש לה מכה וא"י אם מוציאה דם, כדלעיל ברמ"א ס"ה, אף בלא טעם שמוצאה תמיד במקום אחד).
6. רסט. לט"ז ס"ק י (שמהרא"י מטהר במוצאה תמיד במקום אחד לחוד, אפילו אין לה וסת קבוע).
7. ער. דלעיל בפנים ריש ס"ק כג.
8. רעא. שהש"ך מפרש מ"ש המרדכי ותולה במכתה, שהוא רק כדי לציין לברייתא, וא"כ למה העתיקו מהרא"י.
9. ערב. הרי לא סגי בטעם זה לחוד וטעם זה לחוד.
10. רעג. במקום אחד מצאה לעולם. ראה בפנים ס"ק לב. יגדיל תורה יח ע' שכט.
11. עדר. וא"כ א"א לפרש כהש"ך, שמהרא"י מטהר בזה אף בלא טעם שמוצאה תמיד במקום אחד.
12. ערה. ראה גם בפנים (ד"ה והא דהצריך). שו"ת צ"צ סי' קיג אות א. סי' שיב ד"ה ונדון.
13. רעו. ס"ק ה.
14. רעז. דלעיל שם (ד"ה אבל הרשב"א).
15. רעח. שם (ד"ה ומ"ש הרשב"א שאומרת).
16. רעט. נח, ב.
17. רפ. בתשובה השייכת לסי' קפז, שהוכיח כפירוש החכם צבי (סי' מו) במשנה שצריך דוקא מכה שיודעת שמוציאה שם. וראה לעיל שם (ד"ה ולא עוד).
18. רפא. שבועות רמז תשלה (א, ג): אמנם כתמים שתמצא בבגדיה טהורה ותולה במכה אפילו אינה יודעת שהמכה מוציאה דם.
19. רפב. שם (ד"ה ולא עוד). וראה גם לקמן ס"ק לג (ד"ה והא דהצריך).