(ו)

הערות

1. רלו. לכללות הקונטרס אחרון, ראה מ"מ וציונים. קו"א עם ביאור מדרכי הקונטרס. שו"ע הל' נדה עם ביאור קו"א.
2. רלז. סי' צב ד"ה ודין.
3. רלח. סו, א (דמיירי ברואה מחמת תשמיש, ומיירי במכה במקור, ולא בבית החיצון).
4. רלט. שבועות רמז תשלה (א, ג), שמעתיק חלק מדברי ס' התרומה (כדלעיל בפנים ריש ס"ק כג). וממנו למד הרמ"א דין זה.
5. רמ. כמבואר כאן ברמ"א.
6. רמא. ד"ה ואיכא למידק (בידוע שהדם מהמקור, אין להתיר אלא כשיודעת שהמכה במקור). וכדלעיל בפנים ס"ק כ.
7. רמב. שבשני אלו אין ס"ס, כמבואר כאן בפנים.
8. רמג. ד"ה ומ"ש שתכניסהו. וראה רמ"א שם סוף ס"ו.
9. רמד. שכתב בדרכי משה הארוך אות ז: ומשמע שם דוקא שיודעת שדם זו בא מן המקור כו' וכן משמע בהגהות מיימוניות ומרדכי [שמעתיק מס' התרומה].
10. רמה. שמ"ש בס' התרומה שם: אם בודקת כו'.
11. רמו. בסוף הסימן ד"ה וכתב בתשובת.
12. רמז. בפסקים סוס"י מז. ונתבאר לעיל סי' קפג בפנים ס"ק ג. ומבואר בקו"א שם ריש ס"ק ב, שכ"ה גם דעת ס' התרומה. אמנם ראה מסקנתו שם בהגהה ממהדו"ב, שלדעת ס' התרומה טמאה אף בלא הרגשה כלל.
13. רמח. לא רק כשבודקת במקור, שודאי בא מהמקור, אלא אפילו כשהיא מרגשת שהוא מן המקור סומכים עליה.
14. רמט. סי' ו (בהעתקתו דברי ס' התרומה הנ"ל).
15. רנ. ולא בבדיקה בבית החיצון.
16. רנא. כמבואר בלשון הרמ"א, ובש"ך ס"ק כז, ולקמן ס"ק כט.
17. רנב. שכתב להקל בכתמים, לפני שהזכיר חומרת בשעת וסתה.
18. רנג. קו"א ס"ק ב (ד"ה וגם), דמיירי בהרגשת נפילת הדם מבית החיצון לחוץ (ולא ביציאתו מהמקור).
19. רנד. ראה גם לעיל בפנים ס"ק כג (ד"ה ואם אינו ידוע).
20. רנה. סעיף ה.
21. רנו. דברי חמודות פ"י אות יב.
22. רנז. תורת השלמים ס"ק כ.
23. רנח. ס"ק ו.
24. רנט. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל שיא.