(ג)
(ג) ולא י"ב שעות כו'. מהלז שכתב הש"ךלח לחשוב שעות זמניותלט וכהאי גוונא מצינו כו' (לענין ק"ש ולענין חמץ כו' ולענין חישוב תקופות כו'), אינו מובן לכאורהמ, ואדרבה היינו כדעת הב"י דלעולם היום נחשב לי"ב שעות בין ארוך בין קצר כמו לענין ק"שמא וחמץמב, אלא דלענין חישוב תקופות אינו כן כמו שכתב הלבוש בא"ח סימן תכ"חמג. ועיין ש"ך סימן קצ"ו (סוף ס"ק ד') מבואר שהבין שעות זמניות דהכא הן כמו חישוב תקופות שהיום הוא משש שעות לפני חצות היום עד שש שעות אחר חצות וכן בלילהמד, ומשום הכי כלל כאן חמץ וק"ש עם חישוב תקופותמה, זהו דעתו בבירור, והוא פלאימו, וצ"ע:
הערות
- לז. לכללות הקונטרס אחרון, ראה מ"מ וציונים. ביאורים והערות בקו"א הל' נדה. קו"א עם ביאור מדרכי הקונטרס. שו"ע הל' נדה עם ביאור קו"א.
- לח. ס"ק ז, להוכיח כשיטת האביאסף (המובא בהגהות מיימוניות פ"ד ה"ט) שעונה היא בת י"ב שעות שוות, בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים (דלא כב"י ד"ה כתבו).
- לט. שכל עונה היא בת י"ב שעות זמניות (היינו שוות).
- מ. מה שמביא ראיה מק"ש וחמץ לסתור לכאורה.
- מא. כדלעיל או"ח סי' נח ס"ג, וש"נ.
- מב. כדלעיל שם סי' תמג ס"ד, וש"נ.
- מג. סוף הסי' ד"ה עוד יש לי (שחישוב התקופות הוא לפי שעות שוות). וראה אליה זוטא שם.
- מד. וכ"כ בנקודת הכסף כאן ס"ק א.
- מה. שלדעתו שעות זמניות (האמור גבי ק"ש וחמץ) היינו שעות שוות וקבועות (כבחישוב תקופות).
- מו. שהרי בק"ש וחמץ פשוט דחישוב השעות משתנה לפי אורך היום והלילה. וראה לקמן בפנים ס"ק לז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.