(הגהה
(הגהה א) ומיהו הוא הדין אפילו לא הרגישה שנזדעזע גופהקע רק שהרגישה ביציאת הדם מהמקור דוקא מיקרי נמי הרגשהקעא, ומשום הכי סתמו הרמב"םקעב ושאר פוסקיםקעג ולא הזכירו זעזוע הגוף דוקא, ואין כאן מחלוקת בין הפוסקים כלל (אלא דיש לומר דממילא כשמרגשת ביציאת דם ממקורו אי אפשר שלא נזדעזע הגוף קצתקעד). וזה שכתב הרמב"ם כמו שביארנוקעה, ר"ל ריש פ"ה דטמאה כשנעקר מן הרחם לבד, אף שלא שתת ואין העד מגיע שם, וגם אם היה מגיע אילו בדקה הרי יצא לחוץ על ידי העדקעו, אלא ודאי שלא בדקה כלל רק שהרגישה יציאת הדם מהמקורקעז. ולא דמי לריש פרק האשהקעח, דהתם מרגשת רק ביציאת מי רגלים לחוץ, ומשום הכי לא מקרי הרגשה כלל בריש פרק ח' בגמראקעט, דלא כתשובת שב יעקבקפ:
הערות
- קע. כמובא בפנים כאן מהרמב"ם פ"ה הי"ז (או הרגשת פתיחת המקור, דלקמן סי' קצ ס"א וס"ק ב).
- קעא. כדלעיל בפנים ריש ס"ק ג (וראה לעיל קו"א ס"ק ב, ד"ה וגם אפשר, וד"ה ולפי דעת). אמנם לעיל בהגהה הג' לקו"א ס"ק ב, מוכיח שאפילו הרגשת זיבת דבר לח מהמקור לא מיקרי הרגשה. וראה פס"ד צ"צ רלא, ב (ס"י). שו"ת צ"צ סי' צז סוף אות יב (והגהה ההיא היא ג"כ ממהדו"ב). טהרה כהלכה פ"א ביאורים ס"א. ליקוט הדעות בזה וביאורם, ראה שו"ת צ"צ סי' צז אות ה ואילך.
- קעב. פ"ט ה"א.
- קעג. טור ושו"ע סי' קפג.
- קעד. ראה שו"ת צ"צ סי' צז סוף אות ט (שבזה יש לתווך בין המסקנא כאן לבין המסקנא לעיל בהגהה הג' לקו"א ס"ק ב).
- קעה. בא לתרץ מה שהקשה בפנים: דהיינו שמטמא בבית החיצון, ולכאורה אינו ענין לכאן כלל, שכאן הכוונה שצריכה להרגיש.
- קעו. ראה לעיל קו"א ס"ק ג (ד"ה ומה) תירץ בכמה אופנים (בפירוש דברי הרמב"ם בפירוש המשניות). וכאן אינו מסתפק בזה ומבאר באופן אחר (בפירוש דברי הרמב"ם בחיבורו).
- קעז. רואים מזה דסגי בהרגשת יציאת הדם מהמקור. וראה ביאורים והערות ע' קעז.
- קעח. נז, ב (דלא ארגשה, אף שודאי הרגישה ביציאת מי רגלים).
- קעט. אמנם ראה לעיל בהגהה הג' לקו"א ס"ק ב: ואין לומר דשאני מי רגלים שאינם מהמקור והרגשתם לאו כלום, דהא הוא בענין דהדור למקור. וראה שו"ת צ"צ סי' צז אות ט.
- קפ. סי' לט (נט, ג. שהוכיח כן מגמרא הנ"ל).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.