(א)
סימן יח
(א)א ולחילוק הראשוןב שחילקו בין ליבן סכין למורשא היוצאת ומתפשטת חוץ לסכיןג, אין לחוש אלא לפגימה שבצידי חודה סמוך לקצהו ממשד בענין שהפגימה מתפשטת עד קצה החוד ממש ועד בכלל, שאז נדחק הסימן כשנחתך בקצה החוד ממש ונכנס בתוך הפגימה שבקצהו ממש וקורעתו, לפי שבמקום הפגימה החוד מתקצר משהו כשיעור עומק הפגימה שבקצהו ממש, ובית השחיטה לא מירווח רווח כל כך כשיעור עומק הפגימה אפילו היא קטנה שבקטנות, משום דלא מירווח אלא משהו מן המשהו בכדי לינצל מכויית הליבון ולא ממורשא דפגימה אפילו היא קטנה שבקטנות, אבל אם אין הפגימה בקצה החוד ממש אין הסימן נדחק ונכנס כלל בתוך הפגימה, דבית השחיטה מרווח רווח על כל פנים כשיעור עובי קצה החוד החותך בו. אלא אם כן הסכין עבה סמוך לחודה במקום הפגימה והולכת ומתעבה בשיפוע עד גבה, וגם הפגימה הולכת בשיפוע זה שמחודה עד גבה, שאז יש לחוש שמא נכנס הסימן בגובה הפגימה ששם הסכין עבה יותר מתחתית הפגימה, שאין הסימן נכנס שם משום דמירווח רווח על ידי השלם מן הסכין שלא נפגם מתחתית הפגימה עד החוד:
הערות
- א. בדפו"ר נתחלקו ביאורי רבנו לסימן זה לג' סוגים: א) פנים שוע"ר (29 ס"ק). ב) קונטרס אחרון שמצויין על פנים שוע"ר (3 ס"ק). ג) ביאורים שמצויינים על שו"ע הב"י (7 ס"ק. וראה לקמן סוף ס"ק ב, שהוא אחד מהביאורים לשו"ע הב"י: ועיין בקונטרס אחרון). ואילו בדפוסים המאוחרים איחדו בין שנים האחרונים, שנכנסו כולם לקונטרס אחרון (10 ס"ק). אמנם לקמן סי' כג-ו נכללו כולם בסוג אחד בלבד (ביאורים לשו"ע הב"י), בלי קו"א.
- ב. רא"ש סי' ח בשם רבנו יונה, דלעיל בהקדמה לסי' יח (ד"ה וכתב המרדכי).
- ג. שלכאורה היה מקום לחשוש גם כאן, מ"מ אין לחוש כו'.
- ד. ראה דעת תורה ס"ק א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.