(א)

הערות

1. א. הגהות אשרי ברכות פ"ב סי' יא, בשם אור זרוע ח"א סי' עח.
2. ב. סעיף יא, ולעיל שם ס"כ.
3. ג. כרבי יוסי בתוספתא ידים פ"א ה"ז, דלא סגי בכוונת נוטל (ולעיל שם נפסק דסגי בכוונת נוטל, וש"נ).
4. ד. ב"י שם ד"ה קוף. לבוש שם סי"ב. הובא לעיל שם (ולעיל שם מפרש דמיירי שהנוטל אינו מתכוין).
5. ה. סעיף א.
6. ו. בהשגתו לבית הלל ס"ק ו.
7. ז. ראה יש"ש פ"ח סי' כד (דסגי בכוונת נוטל). ואוצ"ל: ר"ש (ידים פ"ה מ"ה, שמביא דעת רבי יוסי בתוספתא שם דבעינן כוונת נותן דוקא, ונראה שפוסק כן).
8. ח. קז, א (הל' נט"י) סי' יג אות ג-ד (שמוכיח מר"ש הנ"ל, דקיי"ל כרבי יוסי שצריך כוונת נותן דוקא).
9. ט. ד"ה חבית וד"ה אבל כל אדם, שגם בר"ש אפשר לפרש דסגי בכוונת נוטל (ובדמשק אליעזר שם שולל פירושו).
10. י. ראה שם סי"ד וס"כ, וש"נ.
11. יא. תוס' חולין קז, א ד"ה דלא. רא"ש שם פ"ח סי' יג. דעה הב' דלעיל שם.
12. יב. ראה אג"ק ח"י ע' יא.
13. יג. שו"ת רש"י סי' פט. הובא ביש"ש שם, ובב"ח שם ד"ה אבל כל אדם (ואילו בדמשק אליעזר שם אות ג גרס: כוונת גברא).
14. יד. ס"ק ו.
15. טו. ס"ק כד.
16. טז. ולעיל שם ס"כ נתבאר גם לדעה זו, שטעם הפסול הוא מחסרון כוונה (ומיירי כשאין הנוטל מתכוין).