(יג)

(יג) מומחה. הא דלא כתב גבי מדבר ואינו שומערנה אם הוא מומחה, משום דהכא אשמועינן דשוחט אפילו לכתחלה וצ"לרנו אם הוא מומחה, דלכתחלה לא סמכינן ארוב מצויים אצל שחיטה מומחין הן כדלעילרנז, אבל בדיעבד אי ליתא קמן למיבדקיה אמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הןרנח, בין בחרש המדבר ואינו שומע בין באלם השומע ואינו מדבר שהרי הם כפקחים לכל דבריהםרנט. ואי איתא קמן בודקים אותו על ידי כתב (ש"ךרס). ומכל מקום בדליתא קמן אין להכשיר שחיטתו אפילו בדיעבד אלא בידוע שדעתו נכונה וצלולה ולא נטרפה מחמת האלמות או החרשות, כמ"ש באה"ע סי' קכ"ארסא ובחו"מ סי' רל"הרסב שבודקים אותו לגיטין ולמשאות ולמתנות אם לא נטרפה דעתו. וכן מי שיודעים בו שהיה מומחה ויודע הלכות שחיטה ואחר כך נעשה חרש או אלם, אף על פי שאין צריך לבודקו אם יודע הלכות שחיטה אף על גב דאיתא קמן, מכל מקום צריך לבדקו אם לא נטרפה דעתו. אבל אם אין ידוע אם היה מומחה ואיתא קמן למיבדקיה אם יודע הלכות שחיטה, אין לך בדיקה גדולה מזו (תבואות שוררסג):

הערות

  1. רנה. דלעיל סעיף ו.
  2. רנו. וצריך לדעת. ובכת"י: הוצרך לומר.
  3. רנז. קו"א סק"ה.
  4. רנח. כדלעיל ס"א וקו"א שם.
  5. רנט. חגיגה ב, ב. וראה גם לעיל או"ח סי' קצט ס"י.
  6. רס. ס"ק ל.
  7. רסא. סעיף ה.
  8. רסב. סעיף יח.
  9. רסג. ס"ק נח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.