(יב)
(יב) אבל לשיטת התוס'רמב וסמ"גרמג וסייעתםרמד אין מוסרים לקטן לשחוט לכתחלה אפילו יודע הלכות שחיטה ויודע לאמן ידיו וגדול עומד על גביו, כמו שאין מוסרים לחרש ושוטהרמה לפי שאין בהם דעת וחיישינן שמא יקלקלו ולאו אדעתיה דעומד על גביורמו. ואם אין יודע לאמן ידיו אף על פי שיודע הלכות שחיטה אסור אפילו בדיעבד לאכול משחיטתו אף על פי שגדול עומד על גביו, דכיון שאינו יודע לאמן ידיו חיישינן אפילו בדיעבד שמא שהה או דרס ולאו אדעתיה דעומד על גביורמז, מה שאין כן בחרש שוטה וקטן היודעים לאמן את ידיהם לא חיישינן בדיעבד דילמא לאו אדעתיה דעומד על גביו כדלעילרמח (ב"ח). ויש לחוש לדבריהם אפילו לענין דיעבד להחמיר בשל תורה (ב"חרמט שמלה חדשהרנ וכן פסק ש"ך [בספררנא] הארוךרנב).
וכל היכא דסגי בגדול עומד על גביו סגי אפילו [באחדרנג] אם הבהמה שלו או שנמסרה בידו לשחוט, שאף על פי שאינו יודע לשחוט בעצמו הרי היה בידו להוליכה אצל מומחה, ומשום הכי נאמן לומר שהחרש שוטה וקטן שחטוהו כראוי. אבל אם נמסר להחרש שוטה וקטן אין עד אחד נאמן במה שאין בידו ואתחזק אסורארנד:
הערות
- רמב. סוכה מב, ב ד"ה והיודע.
- רמג. עשין סג (קמא, ב).
- רמד. ספר התרומה סוס"י ח.
- רמה. ב"ח ד"ה ולענין הלכה.
- רמו. כדלעיל סקל"ח.
- רמז. ב"ח ד"ה וקטן שאינו.
- רמח. ס"ק לט.
- רמט. ד"ה ולענין הלכה.
- רנ. סעיף ל, ותבואות שור סקנ"ב.
- רנא. כ"ה בכת"י.
- רנב. סעיף ד ד"ה והביא הב"י, בשם הרש"ל (יש"ש פ"א סי' ג). וראה גם ש"ך סקכ"ה.
- רנג. כ"ה בכת"י.
- רנד. כדלעיל קו"א סק"א. וראה שו"ת צ"צ אה"ע סי' ל בסופו. ולענין רב המורה הוראה בשחיטה, ראה לקמן סי' יח קו"א ס"ק י (ד"ה אבל אין, בסוף המוסגר). העו"ב תתפד ע' 56.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.