(א)
סימן תקכז
(א) אינו מבין כו' . הנהא בדין זה יש להסתפק אם הוא רשות או חובה, כי בדרכי משהב העתיק בשם מהרי"לג יאמרנו בלשון כו' משמע קצת שהוא חובהד, ובודאי שכן הוא לפי מה שכתב רמ"אה בשם אור זרועו, והסכים עמו המג"אז, דאם לא הזכיר המלאכות בפירוש אע"פ שאמר למעבד כל צרכנא לא אמר כלום, לפי שצריך להתנות שבעירוב זה יותרו לו כל המלאכות, א"כ זה שאינו יודע מה שהוא סח פשיטא שאין זה כלום, אף שהוא יודע שזה עירוב תבשילין, מכל מקום אינו יודע ענין המלאכות שמתנה עליהם, ואין זה תנאי כיון שאין פיו ולבו שויןח. אבל לפי מה שכתבו הט"זט ורש"לי דאמירה זו אינה מעכבת כלל כמו שהברכה אינה מעכבת, אם כן יש לומר כמו שבברכה אדם יוצא ידי חובתו אע"פ שאינו מבין פירוש המלות, כמבואר ברא"ש סוף פרק קמא דברכותיא בשם הראב"דיב, הוא הדין באמירה זו, כיון שהוא יודע שהוא עושה עירוב תבשילין כדי שיהא מותר לו לעשות צרכי שבת ביו"ט. וצ"ע במהרי"ל:
הערות
- א. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
- ב. ס"ק ה.
- ג. הל' עירובי תבשילין (ע' קצב).
- ד. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רסד.
- ה. ס"כ. דעה הא' דלקמן ס"ז. וראה גם לקמן קו"א ס"ק ב.
- ו. הל' יו"ט סוס"י שמז.
- ז. סקכ"ג.
- ח. ראה גם לעיל סי' תלד ס"ח.
- ט. סק"ז וסקי"ח. דעה הב' דלקמן ס"ז.
- י. פ"ב סוס"י ח.
- יא. סי' יד. דעה הא' דלעיל סי' קפה ס"ב.
- יב. הל' ברכות פ"ח הי"א. הובא בכ"מ הל' ק"ש פ"א ה"ח ד"ה ודע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.