(ו)
(ו) העיר שחציה כו' לצורך שניהם כו' . עייןלד ברש"י שבת דף קנ"[א] ע"אלה שדעת רש"י ורבותיו דמחצה על מחצה אינו כספק. וכן כתב הרא"ש שםלו, וכן כתבו סמ"גלז וספר התרומהלח. וכן הוא מוכרח לכל העומדים בשיטת רש"ילט שמיקל בספק תחומין, וכן פסק רש"למ. ועל כרחך צריך לומר שמה שכתב רש"י בסוף פרק י"ו דשבתמא דמחצה על מחצה הוא ספק, היינו לפי גירסא ראשונה שברש"י סוף פרק שואלמב. ואף הגאוניםמג ורי"ףמד ורמב"םמה הפוסקים לחומרא בספק תחומין סבירא להו דמחצה על מחצה אינו ספקמו. ותניא כוותיה הוא מדפליג תנא קמא על רבי יהודהמז, כמו שכתבו הרמב"ן במלחמותמח והרשב"א בחידושיומט והר"ן שםנ. עיין שם היטב ותמצא שכן הוא:
הערות
- לד. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
- לה. ד"ה רוחץ בה.
- לו. פכ"ג סוס"י ט.
- לז. לאוין סה (כ, ב).
- לח. סי' רמט.
- לט. שם ד"ה ושמואל. והיא הדעה הב' דלעיל סי' שכה ס"י (ומ"מ אסור במחצה על מחצה).
- מ. פ"ג סי' ז. הובא במ"א ס"ק כד.
- מא. קכב, ב ד"ה אדעתא.
- מב. קנא, א ד"ה תניא כותיה וד"ה רוחץ (שהגמרא מוכיחה מדין מחצה על מחצה שספק אסור). וראה קובץ קול תורה (פאביאניץ) שנה א ח"ב סי' כט.
- מג. הובא בטור סוף הסי'. וכדלעיל סט"ז וש"נ.
- מד. שבת (סה, א).
- מה. הל' שבת פ"ו ה"ו.
- מו. ונפקא מינה לענין ספק ספיקא שמתירין (לעיל סט"ז), ובמחצה על מחצה אסור.
- מז. מה שמוכיחה הגמרא מהברייתא שספק לחומרא, היינו מדין אדם חשוב ועשרה עבדים וקומקומים, שת"ק אוסר ורבי יהודה מתיר (שיש לתלות שמחשיכה הוחמה).
- מח. שם (סה, א).
- מט. ראה שם קנא, א ד"ה גמרא.
- נ. (סד, סוע"ב) ד"ה גמ' מאי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.