(ב)
(ב) יש להתיר כו' . אףי שאין זה מפורש בהדיא באחרונים, מכל מקום מסתברא להקל בזה. שהרי אנן קיי"ל דספק ספיקא מותר אף בדבר שיש לו מתירין אם הוא לצורךיא כמו שכתב רמ"א ביו"ד סי' ק"י ס"ח בהג"ה, עיין שם בש"ך סקנ"ו. ומשמע שם אפילו אין שם הפסד מרובהיב, עיין שם בש"ך ס"ק נ"ח. ואף בלא תערובת היה אפשר להקל לצורך, אלא דמכל מקום יש להחמיריג מטעם שכתב המג"א בסי' תצ"ז ס"ק ד' דיו"ט שני אין לו דין ספק לפי שלא רצו חכמים לחלק בין ראשון לשנייד ע"ש. ואף שהש"ך בסי' ק"י ס"ק נ"ו נראה כחולק על זהטו, הרי כבר השיג עליו הפרי חדש שםטז ודעתו כהמג"א.
אבל ע"י תערובת כיון דהרבה מן הראשוניםיז מקילין אפילו ביו"ט א'יח פשיטא דיש לסמוך עליהם ביו"ט שני. ואפשר דאף החולקים ביו"ט א' מודים ביו"ט ב'. ועוד דהרי הב"ח והט"ז ביו"ד סי' ק"ביט מקילין אף ביו"ט א' בב' תערובותכ. ואף שהש"ךכא ומנחת יעקבכב חולקין עליהםכג, מכל מקום כיון שהש"ךכד והמנחת יעקב (כלל ע"ד ס"ק כ"א) עצמן סבירא להו דיו"ט ב' קיל מספיקאכה פשיטא דאין להחמיר כלל. ואף לדידן דקיי"ל דיו"ט ב' אין לו דין ספקכו, מכל מקום ע"י תערובות יש להקל, דכיון שלא מצינו בשום פוסק שיחמיר בזה בפירוש אין עלינו לתפוס כל החומרותכז, ודי לנו להחמיר ביו"ט א' אפילו בב' תערובות כדעת הש"ך ומנחת יעקבכח, אבל ביו"ט ב' יש להקל אפילו בתערובות אחת כהסכמת הב"ח וט"זכט וש"ך ומנחת יעקבל.
ועייןלא באחרונים ביו"דלב שכתבו דיש לחלק בין ב' ספיקות ע"י תערובות ובין ב' ספיקות בגופו, וכל שכן בנידון דידן דיש ב' ספיקות בגופו, דאף דמחמרינן דיו"ט ב' אין לו דין ספק, היינו בלא תערובות, אבל ע"י תערובות יש להקל, כיון שהספק הראשון אינו אסור אלא מדברי סופריםלג, עיין ש"ך סי' ק"י ס"ק ס"בלד. ואף שהוא דבר שיש לו מתיריןלה, הרי פסק רמ"א דלצורך יש להקל אף בדבר שיש לו מתיריןלו:
הערות
- י. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
- יא. שבמקום צורך סומכים על דעת המתירים (שו"ת הרא"ש כלל ב סוס"י א. ר"ן פ"ג יג, א ד"ה גמ' אין).
- יב. כן משמעות הרמ"א שם, אף שבש"ך שם ס"ק נח מסתפק בזה. וכ"ה כאן בפנים (לענין יו"ט שני בתערובות), שהתיר בזה כשהוא לצורך שמחת יו"ט.
- יג. כדלעיל סי' תצז ס"ח.
- יד. כדלקמן סי' תקטו ס"ח.
- טו. שמפרש סברת הר"ן שם, דאנן עבדינן יו"ט ב' משום מנהג אבהתין, שהיא סברא להקל ולא להחמיר.
- טז. סקמ"ג, שסברא זו היא להחמיר (כדעת המ"א) ולא להקל (אלא שהפר"ח פוסק כדעת המקילין, ואנו מחמירין בזה, כמ"א שהביא בשם הרש"ל).
- יז. ר"ת בתוס' ג, ב ד"ה ואחרות. רשב"א שם ד"ה נתערבה, ובעבוה"ק שער ה סי' ד. מ"מ פ"א ה"כ, בדעת הרמב"ם שם. שו"ע כאן ס"א-ב (ראה מ"א ס"ק ד). ב"ח יו"ד סי' קב ד"ה ומ"ש ואפילו, בשם כמה פוסקים, שמתירין ספק אחד בגופו ואחד בתערובת.
- יח. אלא שאנן קיי"ל (יו"ד סי' קי ס"ט) להחמיר כדעת האוסרים ספק אחד בגופו וא' בתערובת.
- יט. ס"ק ד.
- כ. וא"כ בודאי יתירו ס"ס ותערובת אחת, דעדיפא מיניה. וראה העו"ב תתסה ע' 49.
- כא. שם סק"ב. וסי' קי ס"ק נו.
- כב. כלל עד סק"א.
- כג. וסוברים שבדבר שיש לו מתירין, יש אוסרים אפילו כמה תערובות (ולא התיר בזה הש"ך ס"ק נח אלא בהפסד מרובה).
- כד. כמובא לעיל מהש"ך סי' קי שם.
- כה. ולדעתם מתירין ביו"ט ב' מטעם ספק ספיקא, אפילו בלא תערובת.
- כו. וכמובא לעיל וש"נ.
- כז. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל מ.
- כח. כנפסק כאן בפנים.
- כט. שהקילו אף ביו"ט א' בב' תערובות (ובודאי יקילו גם ביו"ט ב' בתערובת אחת).
- ל. שהקילו ביו"ט ב' אף בלא תערובות.
- לא. ואף אם נתפוס ב' החומרות (של הש"ך ומנחת יעקב לענין שני תערובות, ושל המ"א שיו"ט שני לא חשיב ספק), עדיין יש סברא להקל.
- לב. ראה ש"ך שם, לענין דבר שיש לו מתירין, שבב' ספיקות הקיל הרמ"א (באו"ח סי' תצז ס"ד) ובבב' תערובות החמיר הרמ"א (ביו"ד סי' קי ס"ח). וכן הובא חילוק זה (לדעת הרמ"א) במ"א סי' תצז ריש ס"ק ד (שאף המ"א יודה שבמקום דהוי ס"ס בגופו מתירין בדבר שיש לו מתירין, וכדלקמן סי' תקטו ס"ג).
- לג. שאף אם נחמיר בכל הנ"ל ונאמר שאם נתערב ביו"ט ב' יש לו דין של ספק אחד בגופו ואחד בתערובת, עדיין יש סברא להקל מטעם זה.
- לד. שהתיר בספק איסור דרבנן שנתערב (באיסורי דרבנן שאוסרים מספק, ואינו דבר שיש לו מתירין).
- לה. ובזה יש אוסרים אפילו באיסור דרבנן, כמבואר בנקודת הכסף לט"ז שם ס"ק יא.
- לו. שאף שיש אוסרים דבר שיש לו מתירים, יותר מבשאר איסורים שאין בטלים באלף, מ"מ יש להתיר לצורך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.