(ד)

(ד) ע"י שיתן כו' . זהולד פשוט דכיון דלא שרי ליה אלא מחמת הדחק כמו שכתב הט"זלה, וכן כתב בשיטה מקובצתלו בשם הריטב"א, אם כן כל כמה דמצי למעבד בהיתרא מחייב למעבד, וכיון שאין מקפידין אם יתן לתינוק פשיטא דצריך ליתן לו כדי שלא תהא כל האפייה בשביל נכרי, וכן משמע בט"ז שהקשה מסי' תק"[ג] ממה שכתב הטור שםלז ולא הקשה קושיא אלימתא דכל הפוסקים לא התירו שם אלא אם כן אוכל ממשלח וכאן שרי ע"י שיכול להאכיל, אלא ודאי דהכא נמי לא שרי אלא אם כן אוכל ממש מטעמא דפרישית:

הערות

  1. לד. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
  2. לה. סק"ו.
  3. לו. כא, א ד"ה כל חדא.
  4. לז. שלאחר אכילה אי אפשר להערים ולבשל, וכאן מתירים אף לאחר אכילה.
  5. לח. כדלעיל שם סוף ס"ד וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.