(ז)

(ז) שאינו צריך ביו"ט כו' קסב. (כ"הקסג במג"אקסד) ודבריו תמוהים, לא די שהן סותרין דברי כל הפוסקים כמו שכתב הב"יקסה, אלא שהן סותרים זה את זה, שבסעיף קטן שאחרי זהקסו פסק בשם רש"לקסז דאסור להעריםקסח, משמע דאם אינו מערים אלא באמת הוא צריך לפת אחד מותר אע"פ ש[אינו] מתכוין להשביח. וכן כתב [ה]מ"א עצמו בסי' תק"גקסט בשם הגהות מיימוניותקע. והמרדכיקעא מיקל יותר ע"ש. וכן כתב בט"ז שם סוף הסימןקעב. ומה שכתב המג"אקעג דלאו חד טרחא היא, בסי' תק"ג מבואר בטורקעד ואחרוניםקעה דבקדירה שנותן בה בשר זה אחר זה דלאו חד טירחא הוא ואעפ"כ מותר, אפילו להערים לקצת פוסקיםקעו, אלא דאנן קיי"ל דבכהאי גוונא אסור להעריםקעז, דהיינו אם אינו צריך אפילו לחתיכה אחת, אבל אם צריך לחתיכה אחת אע"פ שמוסיף בשביל מחר שרי אע"פ שאינו מתכוין להשביח. אלא דבכהאי גוונא אסור לומר בפירוש בשביל מחר אני מבשל, אלא מבשל סתם כמו שכתב הט"ז שם סק"ג בשם רש"לקעח:

הערות

  1. קסב. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
  2. קסג. מוסגר זה נוסף בהוצאת זיטאמיר. ואוצ"ל: ראה.
  3. קסד. סקי"ג, שהביא דברי הארחות חיים (הל' יו"ט אות י) בשם הרא"ה (יז, א ד"ה ת"ר אין), שמותר רק כשמתכוין להשביח הפת בזה.
  4. קסה. ד"ה ומה שהתיר (שאין נראה כן מדברי הפוסקים).
  5. קסו. מ"א סקי"ד.
  6. קסז. פ"ב סי' טו.
  7. קסח. שאם אינו צריך אפילו פת אחד ואין המלאכה נעשית בבת אחת אסור להערים, כמבואר כאן בפנים ולעיל סי' תקג ס"ו.
  8. קסט. סק"ב (שבפת אסרו הערמה זו).
  9. קע. פ"א אות ו.
  10. קעא. רמז תרעה, בשם הראבי"ה סי' תשנא, בשם אביו רבנו יואל (שהתיר אף בפת הערמה זו).
  11. קעב. שהביא דברי המרדכי, ודברי הגהות מיימוניות שחולקים בזה.
  12. קעג. סקי"ג (שמטעם זה מותר רק כשמתכוין להשביח הפת בזה). וכן בסי' תקג סק"ב (שמטעם זה אסור להערים כשאינו צריך אפילו פת אחד).
  13. קעד. ראה ב"י שם ד"ה אבל ממלאה, בשם הרשב"א והמ"מ, וכדלעיל שם ס"ה.
  14. קעה. ט"ז שם ס"ק ג, ומ"א שם ס"ק ב.
  15. קעו. רבנו יואל הנ"ל וסייעתו.
  16. קעז. כדלעיל שם.
  17. קעח. פ"ב סי' טו. וכדלעיל שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.