(ב)
(ב) נכרי כו' . הנהכד בשיטה מקובצתכה כתב דוקא שנפלו בתוך התנור דהוא מילתא דלא שכיחא לכן הקילו לבטל איסור בידים אבל בעלמא לא, ולפי זה אם הניחם נכרי לתוך התנור אין מבטלין. אבל אנן לא קיי"ל הכי, שהרי מכאןכו למדו הפוסקים לכל איסורי דרבנן שמבטלין לכתחלה כמ"ש ביו"ד סי' צ"ט עיין שם בשו"עכז. ואף שהרא"שכח וטורכט חולקין על זהל וכן קיי"ללא, מכל מקום הרי הטור עצמו פסק בסי' תרע"ז דאיסורא דמיקלי קלי מבטלין אע"פ שהוא מילתא דשכיחא ע"ש, שהרי להתערב שמן נר חנוכה בשמן חולין מילתא דשכיחא היאלב.
ואין לחוש אם הניחם נכרי לצורך ישראללג, דכיון שלא עשה רק טלטול בעלמא אין לאסור כמו שכתב רמ"א בסי' שכ"ה ס"י בהג"ה עיין שם בט"ז ס"ק א' וס"ק י'לד. ועוד דהא יש מתירין לכתחלה לומר לנכרי לטלטל מוקצה כמ"ש רמ"א בסי' רע"ולה ע"ש, א"כ פשיטא דבדיעבד יש לסמוך עליהם כיון שרמ"א וט"ז סומכין עליהם לכתחלה. ובפרט בנידון דידן דמעשיו של נכרי לחוד לא הועילו כלום דאכתי מוקצה נינהו, אלא אם כן הישראל יבטלם ברוב, וגם אז כיון שהם בטלים הרי הם חשובים כאין ואפס ואינו נהנה כלל ממעשיו של נכרי, אפשר דכולי עלמא מודים בזה:
הערות
- כד. לכללות סי' זה – ראה נימוקי יו"ט.
- כה. ד, ב ד"ה אבל בשם יש מפרשים. וראה שדי חמד כללים מערכת א ס"ק מח.
- כו. מדין עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור שבגמרא ד, ב.
- כז. סעיף ו.
- כח. פ"א סי' ב.
- כט. ביו"ד שם בשם הרא"ש.
- ל. וסוברים שאין מבטלין אלא באיסורי דרבנן דמיקלא קלי איסורא.
- לא. רמ"א שם ס"ו. ש"ך שם סקי"ז וסקי"ט. וראה גם לקמן קו"א ס"ק ג.
- לב. ולא אסר בזה אלא מטעם שנהנה ממנו בשעה שהנר דולק, ואינו נקרא מיקלי קלי.
- לג. והרי אסור להנות ממעשה הנכרי, כדלקמן סי' תקטו ס"א ואילך.
- לד. ולעיל שם סט"ז (שיש מתירים לומר לנכרי להביא דרך כרמלית בדברים שיש בהם צורך גמור לשבת, מטעם שבות דשבות במקום מצוה).
- לה. ס"ג. ולעיל שם ס"ט, וסי' שז סט"ז (שיש מתירים אפילו אינו צורך גמור, מטעם שגם הישראל בעצמו יכול להביא ע"י טלטול מהצד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.