ומה
ומה שכתב מהר"ץ שפיץ שםסד דרמ"א מיירי בנולד שאינו ראוי למאכל בהמה, אין בדבריו כדאי להשיב עליהם, ופירוש משובש הוא מחמת כמה תמיהות. ואחת מהן, מאי קאמר רמ"א לדבריהם, הלא אף השו"ע מודה בזה לאסור כמ"ש בסי' ש"ח סעיף כ"זסה עיין שם בב"יסו. וכן משמע בהדיא בסי' תק"א ס"וסז בהג"ה עיין שם.
וגם מה שכתבסח ולפי זה מתורץ הרמב"ם וטור ושו"ע כו'סט, מלבד שאין צריך תירוץ כלל, שדין גרעין כבר הוזכר בסי' ש"ח סעיף ל'ע, אלא שתירוצו מוכיח שלא ידע שדעת הרמב"םעא ושו"עעב לחלק באיסור מוקצה ונולד בין שבת ליו"ט כמבואר בסי' תצ"העג:
הערות
- סד. בהגהתו למ"א שם, שחלק עליו ופירש דברי הרמ"א שם, שלא אסר נולד אלא כשאינו ראוי למאכל בהמה.
- סה. שהם כעצים ואבנים שאסורים אף בשבת לדברי הכל. וכדלעיל שם ס"ס.
- סו. ד"ה ומ"ש ופירורין.
- סז. ששברי כלים אסור להסיק בהם ביו"ט. וכדלקמן שם סי"א. וברמ"א שם, שגם כשהסיק בכלים אסור להפוך באש אחרי שנהיו שברי כלים. וכדלקמן שם סי"ג.
- סח. בגליון השו"ע לסי' תצט שם.
- סט. שלא הביאו דין גרעיני תמרה, שמבואר בשבת (כט, א) שתלוי במחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה לענין נולד.
- ע. ולעיל שם סס"ו.
- עא. פ"א הי"ז (שאפילו מוקצה אסור ביו"ט, מכל שכן נולד).
- עב. סי' תצה ס"ד.
- עג. סעיף יג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.