הנה

הערות

1. מא. סק"י.
2. מב. (ה, ב) ד"ה אין (שאסור למלוח הבשר ע"ג החלבים דאין דרך למלוח עליהם).
3. מג. הובא בפנים ס"ט.
4. מד. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל לב.
5. מה. ד"ה ואפשר (בנפסק לו חוטי ציצית בשבת בכרמלית, שאין צריך לפשוט הטלית מחמת כבוד הבריות, שכן הוא גם בטליתות שלנו למצוה שאין גנאי בהפשטתו).
6. מו. וכן הוא לעיל שם ס"ח.
7. מז. בהגהתו על גליון המ"א (בדפוסים שלנו, בחתימת: מהרש"ך. ובדפוס דיהרנפורט תסב, בחתימת מהרצ"ש. ובסי' תקא למ"א ס"ק יד, בתוך הגהות עטרת זקנים, גם בדפוסים שלנו בחתימת: מהר"ר צבי שפיץ. ראה אודותיו מוריה שנה יא גליון יא-ב ע' פב. כללי הפוסקים וההוראה כלל שדמ).
8. מח. סק"ט (שהחלבים אסורים בטלטול מטעם נולד שאסור ביו"ט). ולשיטתו אזיל המ"א בסי' תצה ס"ק ז, ובסי' תקא ס"ק יד. ובהגהות הנ"ל, בג' מקומות אלו חולק על המ"א, ועליהם משיב כאן רבנו.
9. מט. קמג, א ד"ה עצמות (שעצמות שראויים למאכל בהמה מותרים לרבי שמעון), וד"ה אנו (דקיי"ל כרבי שמעון).
10. נ. שכתב על המ"א: נ"ל דכל דבריו בסעיף זה הם שלא בעיון הפוסקים היטב.
11. נא. הפוסקים שביו"ט אסרו אף מוקצה (וכל שכן נולד), שהיא הדעה האמצעית דלעיל סי' תצה סי"ג, וש"נ.
12. נב. ביצה (כב, א).
13. נג. פ"א הי"ז.
14. נד. (א, ב; יח, ב. עכ"פ בדברים שאסורים בשבת מטעם מלאכה).
15. נה. במלחמות שם ושם.
16. נו. ב, ב ד"ה ונפלגי, ובעבודת הקדש ש"ב ס"ט.
17. נז. שם.
18. נח. סעיף ד.
19. נט. סק"ז.
20. ס. בבהמה מסוכנת שנשחטה שאינו נוטל עורה. וכדלעיל שם סי"ג.
21. סא. בקורה שהיתה רעועה מערב יו"ט ונשברה ביו"ט (שאסורה מטעם נולד). וכדלקמן שם ס"א. וראה העו"ב תתסד ע' 45.
22. סב. רמ"א שם ס"ד (ויש מתירין מוקצה אפילו ביו"ט, אבל נולד אסור לדבריהם אפילו בשבת).
23. סג. ס"ק ז.