(ב)
(ב) אם לא הקצה כו'. כןיג כתב הט"זיד לפי שיטתו כשנשחטה ביו"ט, אבל לשיטת המג"אטו דלא שרי לטלטל אלא להצניע א"כ אפשר דאפילו הקצה לסחורה שרי להצניעטז, דאם לא כן מימנע ולא שחיט אם אינו צריך לו להדלקה אלא לסחורה, דהא אפילו להפסד מועט חששו כגון נוצות של תרנגולים דשרי לטלטלן כדי שלא ימנע מלשחוטיז. ולכן לא העתקתי דבריויח אלא בשנשחטה מערב יו"ט, דאז אסור לטלטלם אם הקצם לסחורה אפילו להמתירין מוקצה ביו"טיט, כיון שאין עליהם תורת כלי כלל, וגם מקפיד מלהדליקם ביו"טכ, א"כ הרי הם כאבנים ולבינים הסדורים לבנין דאסור לטלטלן אפילו בשבתכא דמוקצה מותר בו לדברי הכלכב, וכמ"ש המ"א בסי' ש"ח ס"ק ל"וכג עיין שם:
הערות
- יג. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
- יד. סק"ה (שגם כשנשחטה ביו"ט אין בזה משום נולד, ומ"מ נאסרו כשהקצם לסחורה).
- טו. סק"ט (שכשנשחטה ביו"ט אסור משום נולד, והתירו להצניע סופן משום תחלתן).
- טז. וא"כ אין בזה נפקא מינה לענין נשחטה ביו"ט.
- יז. כדלעיל ס"ז.
- יח. של הט"ז (שחלבים שהקצה לסחורה הוו מוקצה).
- יט. הובא לעיל סי' תצה סי"ג (שגם אם הקצה לסחורה מותר ביו"ט).
- כ. שאף כשדעתו להדליקם ביו"ט יש אומרים שאין להם תורת כלי (כדלקמן בסוף הסעיף, ובקו"א ס"ק ג וש"נ), וכאן שהקצם לסחורה בודאי אין להם תורת כלי. וראה לעיל סי' שח ס"ג (כשאינו כלי ממש והקצם לסחורה ביטל תורת כלי) וס"ו (בנייר שמקפיד מלהשתמש בו אין עליו תורת כלי). סי' רנט קו"א סק"א.
- כא. כדלעיל סי' שח סנ"ב.
- כב. כדלעיל סי' תצה ריש סי"ג.
- כג. שהוא מטעם שאין עליו תורת כלי. וכדלעיל שם סמ"ח. וראה לעיל סי' רנט קו"א סק"א (שביטלם מתורת כלי בסידורם, ואף אם אינו מקפיד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.