(א)
סימן תצט
(א) אלא טלטול בעלמא כו' . כןא מוכרחב לדעת המג"אג שמתיר לטלטלן סופן משום תחילתן, ובגמראד אמרינן דלא מהני סברא זו אלא גבי עור דחזי למיזגא עלייהו ולא מוכחא מילתא, וכמ"ש המג"א בס"ק ג'ה. וכן צריך לומר לדעת המרדכיו ורמ"אז שמתירין לטלטל נוצות להצניען אף על גב דלא חזי למיזגא עלייהו. ועל כרחך צריך לומר דלא מצריכים דבר זהח אלא כשמתירין לו שום עסק, כגון לשוטחן באויר או להפכן וכן ליתן העור לפני הדורסן, אבל בטלטול בעלמא דשרינן ליה לא אתי למשרי שום עסק גמור דהיינו מליחה. ובזה נסתלקה תמיהת הפרי חדשט על המרדכי ורמ"א ז"ל. ולפי זה לטלטלן מחמה לצלי נמי שרי כמו שכתב המג"א בס"ק ג' בשם רש"ליא. ובסי' ש"חיב נתבאר דשלא יאבדו דמי למחמה לצל עיין שם:
הערות
- א. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
- ב. שבטלטול בעלמא אין חוששים שמא יתיר גם המליחה (ואין צריך בזה להיתר של חזי למזגא).
- ג. סק"ט.
- ד. יא, ב.
- ה. שמטעם זה אסור לשטוח העור על גבי היתדות. וכדלעיל ס"ג (וא"כ מה טעם מותר לטלטל החלבים, אלא ודאי אין חוששים בזה שמא יתיר המליחה).
- ו. רמז תרנז בהגהה.
- ז. ס"ג. וכדלעיל ס"ז.
- ח. שיהיה ראוי למיזגא עלייהו.
- ט. ס"ג ד"ה ומ"ש ונוצות.
- י. ולא רק להצניען (כנזכר במ"א ס"ק ט).
- יא. פ"א סי' לא (לענין עור). וכדלעיל ס"ג.
- יב. סי"ב וסט"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.