(ו)
(ו) אסור לעשות אפילו דקירה אחת כו' . כןצב כתבו הטור וכל האחרונים ז"לצג. ומה שכתב הט"זצד דאין צריך לכסות אלא מקצת הדם, לדבריו קשה, אפילו נתערבו דם חיה בחיהצה אסור לעשות כי אם בדקירה אחת, ואפילו יש לו הרבה דקרים נעוצים מערב יום טובצו, כיון דלכתחלה אסור לשחוט אפילו יש לו דקר נעוץצז, מוכח דיש חשש איסור אפילו בדקר נעוץ, אם כן למה לנו לעשות איסור בחנם כיון דאין צריך רק דקירה אחת לכיסוי הרבה דמיםצח, והוא ז"ל בעצמו התיר אם יש לו הרבה דקר נעוץצט וכתב דכן מוכח מגמרא ומכל הפוסקים. אלא הדבר ברור דלא סגי בדקירה אחתק, שהרי כאן מיירי שאם היה דם הבהמה מים היה מראית דם ניכר בו, דאם לא כן אין צריך כיסוי כלל כמו שכתוב ביו"ד סי' כ"ח סעיף י"ג, ומשנה שלימה שנינו בפרק ז'קא דמסכת מקואות נפל לתוכו יין ושינו מקצת מראיו, עיין שם דמוכח אפילו לח בלח אינו מתערב בשוה בכל החלקים מהתערובת אלא יש במקום אחד יותר מבמקום אחר באותו תערובת, ולכן במקום אחד יש בו מראה אדמומיות ובמקום אחד אין בו, ולכן אסור לכסות אפילו בדקירה אחת, כיון שאנו רואים דם הבהמה כאילו הוא מים, אם כן שמא יהא הכיסוי במקום שאין בו מראה דם החיה והעוף, ונמצא טרח ביו"ט ולא קיים שום מצוה, זהו כוונת רש"לקב.
ומה שהקשה הט"ז מענין ביטול בששיםקג, לא קשה מידי, דודאי מתערב בכל התערובת ואין משהו מהתערובת שלא יהא בו משהו מהדבר שנתערב, דבלח יש בילה כמ"ש בפרק קמא דר"הקד ולכן נתבטל בס', אבל מכל מקום אין כל חלקי התערובת שוין, דבמקום שנפל דבר שנתערב שם באותו חלק ממש וסמוך לו נרגש יותר דבר שנתערב מבחלקים אחרים, הן במראיתו וכמ"ש במשנה דמקואות, והן בטעמו. ומכל מקום כיון דגם בחלקים אחרים בכל משהו מהם יש גם כן משהו מן דבר שנתערב, לכן אם יש ס' פעמים כמותו נתבטל טעמו מחמת עוצם מיעוטו וקלישתו אפילו באותו חלק שנתערב שם תחלה, מחמת שהולך ומתפשט משם לחלקים אחרים רבים כל כךקה:
הערות
- צב. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
- צג. כמצויין בפנים (והובא הטעם מיש"ש פ"א סוס"י כג, דשמא בדקירה הזאת לא יכסה דם המחוייב בכיסוי ונמצא טורח ביו"ט שלא לצורך).
- צד. סוף סקכ"א (שחולק על טעם הנ"ל וסובר שהכל נתערב ויש בכל חלק דם חיה ועוף, ולכן יש לכסות עכ"פ מקצת הדם).
- צה. שגם שם נתערב הכל ויש בכל חלק דם שתי החיות, וסגי בכיסוי מקצת הדם.
- צו. שלדעת הרמ"א סי"ד סגי בדקר נעוץ אחד להכנת הרבה דקירות, ולדעת הט"ז (ס"ק כא, קרוב לסופו) היינו דווקא כשהיה לו הרבה דקרים נעוצים מערב יו"ט. וקיי"ל לעיל סל"ב כרמ"א.
- צז. כדלעיל סל"ג וש"נ.
- צח. לא מיבעי לדם חיה אחת, שאף אם צריך כמה דקירות לכסות כולה סגי בכיסוי מקצת הדם (כמבואר ביו"ד סי' כח סט"ו), אלא אפילו כשנתערב דם חיה בחיה, לדעת הט"ז שהכל נתערב ויש בכל חלק דם שתי החיות א"כ יהי' סגי בכיסוי מקצת הדם בדקירה אחת.
- צט. שעכ"פ בזה הסכים לפסק הרמ"א שהתיר בכמה דקירות.
- ק. כי הדם לא נתערב לגמרי, ואפשר שבדקירה הראשונה לא כיסה את דם הבהמה (או החיה השניה), ולכן בתערובות דם חיה בבהמה לא התירו אפילו דקירה אחת (כמבואר כאן בפנים), ומה שהתיר הרמ"א בסי"ד כמה דקירות מיירי ששחט הרבה (כדלעיל סל"ב) ונתערב דם חיה בחיה.
- קא. משנה ד. טור ושו"ע יו"ד סי' רא סכ"ו.
- קב. ביש"ש פ"א סוס"י כג (שכתב הטעם האמור כאן בפנים).
- קג. שמזה שלח בלח בטל בס' רואים שנתערבו לגמרי ולא חוששים שנשאר במקום אחד האיסור בפ"ע.
- קד. יג, סוע"ב וברש"י שם ד"ה חוץ.
- קה. ראה לעיל סי' תמז סנ"ב. סי' תסז סמ"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.