(א)

הערות

1. א. לכללות קו"א זה, ראה הערות וביאורים בהל' יו"ט ע' טו ואילך. נמוקי יו"ט.
2. ב. בתחילתו.
3. ג. פ"א ה"ד (שרק מלאכה שנעשית באוכלין ומשקין נקראת אוכל נפש).
4. ד. שמלאכת הבערה אינה נעשית באוכלין ומשקין (והתירוץ שבמ"מ שם, כבר הקשה עליו במ"א שם. וראה פעמי יעקב מ ע' פב).
5. ה. (יז, ב) ד"ה ומקשו (הובא במ"א שם), טעם היתר ביקוע עצים למדורה כיון שנהנה מהעצים עצמם (ולא רק מהאש). שלפי זה תירץ המ"א שם: ועי' מ"ש סי' תק"א בשם הר"ן דמשמע דהבערה הוי כמו אוכל נפש עצמו. וראה העו"ב תתסד ע' 46.
6. ו. שפירש בדבריו, שגם היתר מדורה גופה היא מטעם מתוך (כדלקמן ס"ג וש"נ). ומ"מ מבאר שהיתר ביקוע הוא רק מטעם שהמלאכה היא בעצים עצמן.
7. ז. אף שאיסורו מן התורה, כמבואר בר"ן שם (דלא כמו שנפסק לקמן שם ס"ב).
8. ח. בראב"ד דלקמן מפורש הטעם דמכשירין. וכן מוכרח לשאר הפוסקים דלקמן (שכתבו הטעם דאפשר לעשותן מערב יו"ט).
9. ט. שכתב שם: אבל עצים דקים שנוחים להדליק בלא בקוע אסור (לבקע) דמלאכה שאינה צריכה היא.
10. י. קו"א ס"ק א (שרק בעצים דקין הראוין להסקה יש מקום לאסור מטעם טרחה שאינה צריכה).
11. יא. סי' תשעד.
12. יב. רמז תרצא.
13. יג. פ"ד סי' ד.
14. יד. פ"ד ה"י.
15. טו. שביאר בדבריהם, דהוי מכשירין.
16. טז. שו"ע שם ס"א. מ"א שם (שמביא דבריהם בתחלה בסתם, ואח"כ מבאר דעת הר"ן).
17. יז. כא, ב. וראה פעמי יעקב מ ע' פו ואילך.