(יח)

הערות

1. שמו. לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' קכו ואילך.
2. שמז. ס"ק יב.
3. שמח. פ"ג סוס"י ב, שמפרש בדעת הרמב"ם פ"ב סט"ז, שפחות מכזית שאינו דבוק לכותל אין צריך לבערו.
4. שמט. שמפרשים בדעת הרמב"ם שם, שדוקא דבוק בכותל הוי כמו עשוי לחזק ואין צריך לבער, אבל כשאינו דבוק לכותל צריך לבערו אפילו הוא פחות מכזית.
5. שנ. ראה בפנים (בנוסח המהדורה שלפנינו), שהובאו דברי המ"א לענין פחות מכזית דבוק בבית או בכלי (סוף סכ"ט), ולענין עשוי לחזק (סכ"ז במוסגר), ולענין חצי זית בעינו לדעת המתירים (סי' תמו ס"ג. ובקו"א שם ס"ק א מציין לכאן). וכאן בקו"א נראה שחולק על המ"א בשלשתן.
6. שנא. רוב הקונטרס אחרון שבסימן זה לא הגיעו לידינו.
7. שנב. תרומת הדשן ח"ב (על חטה שנמצאת בתרנגולת שאין צריך לבער את החטה שהיא פחות מכזית, אף שמצאה בפסח ולא היתה בכלל הביטול). וראה לקמן סי' תמו קו"א ס"ק א, שמטעם זה כתב המ"א שם ס"ק א, שכ"ה דוקא כשהחטה אינה חמץ גמור.
8. שנג. דלא כדלקמן סי' תמו ס"ד, עיי"ש.
9. שנד. קודם שהיא נדרסת עובר (הרי דמיירי בלא ביטול), ומ"מ בפחות מכזית אין צריך לבער.
10. שנה. סעיף ד.
11. שנו. סעיף א (שהביא את דברי מהרא"י וסיים: וכן עיקר).
12. שנז. סעיף ט רד"ה והשבתי.
13. שנח. פ"ב הט"ז, לענין חצי זית בבית וחצי זית בעליה (משא"כ בשאר ההלכות, כמו פחות מכזית הדבוק לכלי או לכותל, אין צריך לבער אפילו בלא ביטול)
14. שנט. מה, ב.
15. שס. ס"ק יג.
16. שסא. שבס"ק יב כתב שבכל אופן צריך ביטול, ובס"ק יג – רק במקום דאיבעיא בגמ' ולא איפשטא.
17. שסב. בא לבאר דברי הפר"ח שם: ואל תטעה במאי דאמרינן בפ"ק דפסחים דפירורין לא בעי ביטול, ולא מיבעי לסברת ריא"ז בפ' אלו עוברים, והכי משמע מדברי הר"ן בפ"ק דפסחים בההיא דהבודק צריך שיבטל, דס"ל דאף פירורין צריכים ביעור לכתחילה, אלא אף לדעת פסקים וכתבים בסי' [ק]סד דפירורין לא בעי ביעור אף לכתחילה אם רואה אותן, וכן עיקר, אעפ"כ התם היינו טעמא כדאמרינן התם משום דלא חשיבי, אבל חצי זית דחשיב כמו הכא בנ"ד פשיטא דבעי ביטול וביעור.
18. שסג. אף מדרבנן (לדעת הסוברים כן).
19. שסד. ראה לקמן שמוכיח כן מלשון המשנה (מה, א): ואם לאו בטל במיעוטו.
20. שסה. שבגמרא ו, ב. וכדלעיל סי' תלד ס"ו.
21. שסו. בפסקיו פ"ג הלכה ב אות ב (שלטי הגבורים יד, רע"א): ואני אומר שאף פירורין של פת מבערין אותן לכתחילה כשהן נראין לעין.
22. שסז. ולכן אף שפירורין לא חשיב ובטיל, מ"מ גם אחר ביטול צריך לבער פחות מכזית.
23. שסח. פ"א (ג, א) ד"ה אמר: פירורין חמץ בביתו הא לא חשיבי ובטלים ממילא, ואפילו ימצאם לאחר מכן אינו עובר עליהם. וכתב הפר"ח שם, שמכאן משמע דעתו שכשימצאם צריך עכ"פ לבערם; ודלא כדלקמן סי' תמו קו"א ריש ס"ק א, שגם הר"ן ס"ל שאין צריך לבער.
24. שסט. אינו עובר עליהם; אף שגם לכתחלה אינו צריך לבערם.
25. שע. נב, ב.
26. שעא. שבהשקפה ראשונה יש להוכיח מכאן כמ"א, אבל באמת אין מכאן הוכחה, כדלקמן.
27. שעב. בגמרא מ, ב (עריבה מלאה חטים שנפלה לנהר, שאסור להשהותה בפסח, וצריך למכרה קבא קבא שלא יבאו לאכלם בפסח).
28. שעג. וקשה לדעת המתירים פחות מכזית למה לא ישהה אותם (ולדעת המ"א מיושב, דמיירי הכא בלא ביטול, שאסור להשהות לדברי הכל אפילו פחות מכזית).
29. שעד. אף שהחטים הם בעריבה שהיא כלי, מ"מ הכלי אינו מצרף אותם להחשב כזית.
30. שעה. שנתבאר לקמן סי' תמו ס"ג שסבירא להו שפחות מכזית אין צריך לבער, וכאן מוכיח מדברי ר"י שאף הכלי אינו מצרף, אפילו אינו עשוי לחזק.
31. שעו. מה, א ד"ה כאן.
32. שעז. מה, ב.
33. שעח. שכמו שהבית אינו מצרף (כשאינם בבית אחד, כדלקמן בפנים סכ"ט) כך גם הכלי אינו מצרף (אפילו אינו עשוי לחזק).
34. שעט. מהא דאמרינן בגמרא שם: לא אמרן אלא בעריבה אבל בבית חייב לבער משום דזימנין כו' (כמבואר בפנים כאן סכ"ט), ואילו לרש"י (שם ד"ה אלא הא והא, בפירושו את דברי אביי) גם פחות מכזית חייב לבער שלא במקום לישה. ואף שלא נתפרש בתוס' רק לענין פחות מכזית, מ"מ הוכחה זו היא גם לענין צירוף, שדוקא בבית אחד מצטרפין לכזית, משא"כ בעריבה.
35. שפ. סי' צח (ע' עד), שהביא מרבינו יחיאל מפרי"ש, שהוכיח מהירושלמי (פ"ג ה"ב) שהכלי מצרף (כשאינו עשוי לחזק).
36. שפא. וא"כ לא קשה מהגמ' דארבא דטבעא בחישתא, שהרי הארבא היא כלי והחטים אינם מחוברים לכלי, וא"כ הארבא מצרפת את כל החטים לכזית.
37. שפב. בקו"א ס"ק טז, שהירושלמי ס"ל כקילתא, והכלי אינו מצרף במחובר אבל בתלוש מצרף. וא"כ י"ל שגם ר"י יסבור כן, והוכחתו הנ"ל מהגמרא היא רק בדבוק לכלי שאינו מצרף, משא"כ בתלוש.
38. שפג. אין להוכיח מכאן כהמ"א, שגם פחות מכזית צריך לבער כשלא ביטל, ולכן צריך למכור קבא קבא.
39. שפד. ראה לקמן סי' תמה ס"ב, שאם הוא מבטלו ובדעתו לחזור ולזכות בו אחר הפסח אינו הפקר גמור והרי הוא כשלו.
40. שפה. אלא ודאי לדברי הכל צריך לתרץ, שהטעם שהחטים שבעריבה חשובים כמו כזית וצריך לבערם הוא כמו שנתבאר לעיל כו'.
41. שפו. בתחלת ההג"ה.
42. שפז. סי' תסו ס"א.
43. שפח. כדלעיל שם לענין פחות מכזית שרוצה ליתן על מכתו שצריך לבערו מדרבנן, כך כאן לענין צירוף החטים שגם מהתורה חשוב כזית וחייב לבערו.
44. שפט. מה, א (לענין פחות מכזית).
45. שצ. כדלקמן סי' תסב ס"ג.
46. שצא. הלכה ג: שהכל מודים שלענין טומאה אין מי פירות מחברין, ורבי יהושע בן לוי ס"ל שאף לענין חלה אינם מחברים.
47. שצב. סי' ג, ובפירושו לחלה פ"ב מ"ב (הובא בש"ך יו"ד סי' שכט ס"ק ט).
48. שצג. כמבואר בפנים סכ"ח, ובקו"א ס"ק יז, שלדברי הכל אין חצי שיעור אסור מן התורה בבל יראה ובל ימצא.
49. שצד. שבמשנה כא, א.
50. שצה. ס"ק ב. וראה לקמן שם ס"ד וקו"א ס"ק ג.
51. שצו. כח, א.
52. שצז. שנתבאר שגם הסוברים שפחות מכזית אין צריך לבער מדרבנן, מודים שאם הוא חשוב צריך לבטל. יש לומר גם לאידך גיסא, שגם הסוברים שפחות מכזית צריך לבער מדרבנן, מודים שאם אינו חשוב לגמרי אין צריך לבטל.
53. שצח. פ"ג סוס"י ב.
54. שצט. פ"ב הט"ז, שחצי זית דבוק בבית וחצי זית בעליה אין חייב לבער הואיל והם דבוקים בכתלים.
55. ת. שאפילו אין דבוקים ומונחים זה בבית וזה בעליה אין מצטרפין ואין חייב לבער.
56. תא. שם הט"ו, שפחות מכזית שאינו עשוי לחזק חייב לבער. ונתבאר לעיל קו"א ס"ק טז (ד"ה אלא).
57. תב. וא"כ הניחא בתחלת דברי הרא"ש דמיירי בדעת עצמו, דס"ל כקילתא, שפחות מכזית אין צריך לבער (כדלקמן סי' תמו ס"ג וקו"א ס"ק א), אבל בסוף דבריו שמבאר דברי הרמב"ם, איך כותב שדבוקים לאו דוקא, וגם כשאינם דבוקים אין צריך לבער. וראה לקמן סי' תמו קו"א ס"ק א, שפירש דברי הרא"ש לשיטתו שפחות מכזית אין צריך ביעור.
58. תג. ו, ב.
59. תד. כמו שהוא בטל לענין שאין צריך לבטל, כן הוא בטל לענין שאף שרואים אותו אין צריך לבערו.
60. תה. מה, א: ואם לאו (שאין בו כזית) בטל במיעוטו.
61. תו. סוף סעיף ח (שבאינן דבוקים לבית צריך לבער).
62. תז. שהם חשובים יותר ואין בטלים ממילא.
63. תח. פסקי ריא"ז פ"ג ה"ב (שלטי הגבורים יד, רע"א), בשם מורו זקנו הרי"ד.
64. תט. סי' תקעט.
65. תי. הגה"ט אות ג.
66. תיא. הל' אפיית מצות (אות ח ע' סה).
67. תיב. סי' תס ס"ק ב (ולקמן שם ס"ה): דפירורי בצק מתכבדין יחד ונדבקין וחשיבי (דהיינו שמטעם זה חשוב אפילו פחות מכזית, כדעת הרי"ד, ולא שחיישינן שלמעשה יתדבקו יחד).
68. תיג. שם ס"ב ד"ה ואיכא.
69. תיד. ס"ק ג.
70. תטו. עד שיהא בהן כזית. שמטעם זה לא הי' צריך לבער כאן, בחתיכת בצק אחת שהיא פחות מכזית ואינה דבוקה לבית (אלא שמהר"ז רונקיל חולק על מהרי"ל שם וס"ל כהרי"ד, ומטעם זה צריך לבער אף כאן).
71. תטז. שם, שאפילו בפירורי פת שבטלים ממילא, כשנראין צריך לבערם (וכדלעיל בהג"ה הא').
72. תיז. ברמב"ם שם הט"ז ושו"ע ס"ח (ומ"א ס"ק יג), בחצי כזית דבוק בבית וחצי כזית בעליה, כיון שהיא בעיא דלא איפשטא צריך לבטל ותו לא.
73. תיח. סוף סי"ד, שמטעם זה פחות מכזית בבית אין צריך לבער.
74. תיט. ביראים השלם סי' שא.
75. תכ. ד"ה כתבו ההגהות.
76. תכא. אוצ"ל: ומ"א (ס"ק י. וראה בפנים סוף סכ"ח. לעיל קו"א ס"ק ט"ז בהג"ה הא'. העו"ב ירות"ו ח"י ע' קמ).