ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק גסימן תמב(יז)

(יז)

(יז) אף ראיה בכזית כו'. עייןשלז בתשובת חכם צבי סי' פ"ו טעם נכוןשלח למה אין חצי שיעור אסור מן התורה בבל יראה ובל ימצא, כמו שאסור לאכלו. ואף שמשמע שם מדבריו דלהרמב"םשלט שהעתיק לשונו בש"עשמ אסור מן התורה, מ"מ הרי דעת המ"אשמא והחק יעקבשמב בסי' תמ"ד דאינו אלא מדברי סופרים, שאם היה מן התורה בודאי היה צריך לחזור כיון שיצא לדבר הרשות, דהאיך נדחה איסור של תורה מפני דבר הרשות, אלא ודאי אינו אלא מדרבנן וכיון שכבר יצא לא אטרחוהו רבנן לחזור. ובפרט לדעת התוספותשמג שהביא המ"א בסי' תמ"ושדמ דהמשהה חמצו ודעתו לבערו אינו עובר עליו, ועיין במה שכתב[תי] שםשמה:

הערות

  1. שלז. לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' קכד.
  2. שלח. טעם הא' שם (ד"ה וגם), כטעם האמור כאן בפנים, שלא אסרה תורה אלא באיסורי מאכלות (ראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' טז אות י וסי' רנב אות ו). אבל ראה לעיל סי' שמ ס"א וס"ד וסי' שב קו"א ס"ק א (ד"ה והנה) לענין מלאכות שבת, ולקמן הל' גזילה וגניבה ס"א (דהיינו כטעם הב' שבחכם צבי שם ד"ה אי נמי, שביעור חמץ שאני שאינו עושה מעשה). וראה לקו"ש ח"ז ע' 110 הערה 36. שלחן המלך ח"ב ע' מד. כינוס תורה א ע' נו. כללי הפוסקים וההוראה כלל כ.
  3. שלט. פ"ב הט"ז.
  4. שמ. סעיף ח. שכוותיהו נפסק כאן בפנים (שאם אינו דבוק צריך לבער אפילו פחות מכזית ואפילו ביטל). ונתבאר לעיל קו"א ס"ק טז.
  5. שמא. ס"ק יד, ולקמן שם סי"ט (בהולך לדבר הרשות ונזכר שיש לו בתוך ביתו פחות מכזית).
  6. שמב. ס"ק טו.
  7. שמג. כט, ב סד"ה רב אשי.
  8. שדמ. ס"ק ב.
  9. שמה. קו"א ס"ק ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.