(טז)

הערות

1. רפד. לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' קד ואילך.
2. רפה. ס"ק י.
3. רפו. בס"ק יב הביא מחלוקת לענין פחות מכזית בעינו שאינו דבוק לכלי, אבל בס"ק י נראה מדבריו, שאף בדבוק ואינו עשוי לחזק, דעת הרבה פוסקים שצריך לבער, אפילו בלי צירוף הכלי לכזית. ועתה בא לבאר הטעם שלא חשש לדעה זו.
4. רפז. פ"ג (יג, ב): במקום שאין עשוי לחזק חייב לבער.
5. רפח. פ"ב הט"ו: ואם לאו [שאינו עשוי לחזק] חייב לבער. ומפרש המ"א בדעתם דהיינו אפילו בלי צירוף הכלי לכזית.
6. רפט. מה, ב (כחמירתא, שהמשנה שם מה, א מיירי בעשוי לחזק, משא"כ כשאינו לחזק חייב לבער).
7. רצ. בא להוכיח מהשו"ע שהב"י אינו מפרש ברי"ף ורמב"ם כמ"א, אלא כפר"ח (שאף הרי"ף ורמב"ם לא מחייבים לבער בדבוק בכלי אלא ע"י צירוף).
8. רצא. סעיף ז.
9. רצב. וגם המ"א שם מפרש דעת השו"ע בס"ז דהיינו ע"י צירוף הכלי.
10. רצג. שלא זו בלבד שבסי"א נראה שגם בדבוקים בכלי צריך צירוף, אלא יתירה מזו, שכל ענין הצירוף הוא אך ורק כשהם דבוקים בכלי, משא"כ כשמונחים בכלי ואינם דבוקים.
11. רצד. שם הט"ז.
12. רצה. ס"ק יב.
13. רצו. ואין לומר דהיינו דוקא בבית, משא"כ במונחים בכלי, אין הפרש בין דבוקים לאינן דבוקים, כי ע"כ צ"ל כו'.
14. רצז. שהרי מפורש ברמב"ם ושו"ע שמה שבבית אין צריך לבער היינו דוקא בדבוק, ובזה מחלקים בין בית לכלי.
15. חצר. כדלקמן סכ"ט.
16. רצט. פ"ג ה"ב.
17. ש. סעיף יא.
18. שא. ס"ח, לחלק בין בית לכלי.
19. שב. ראה בפנים סכ"ח, שפחות מכזית אסור מדרבנן גזירה משום כזית, וכשנתערב אסרינן מטעם שמא יבא לאכלו. וראה תהלה לדוד סי' מא. העו"ב תתמד ע' 57.
20. שג. שבפנים סוף סכ"ח וש"נ. וראה לקמן קו"א סוף ס"ק יח בהג"ה.
21. דש. אף דקיי"ל כפר"ח בזה, שבדבוק בכלי אין חייב לבער אלא ע"י צירוף כלי, מ"מ בדין תלוש שבירושלמי אי אפשר לפרש כדבריו (שאין הכלי מצרף, אלא כדלעיל, שאז אין צריך צירוף וחייב לבער אפילו פחות מכזית).
22. שה. ואיך אפשר לפרש בירושלמי שגבי כלי תלוש קיל טפי.
23. שו. הפר"ח בפירוש הירושלמי.
24. שז. שהמשנה מיירי בדלא עשוי לחזק, ומ"מ אין הדבוק לכלי מצטרף לכזית, וכשאינו דבוק (תלוש) אזי הכלי מצרפם לכזית (וראה לקמן קו"א ס"ק יח ד"ה וההיא, שחטים בכרי מצטרפים אפילו בלא כלי).
25. שח. שלמד דין צירוף כלי מהירושלמי, אלא שהירושלמי ס"ל כקילתא, ודין צירוף כלי הוא בתלוש, ואילו רבינו יחיאל מפרי"ש ס"ל כחמירתא, ודין צירוף כלי הוא במחובר.
26. שט. סי' צח (ע' עד אות כב).
27. שי. שדברי רבינו יחיאל הם חומרא, ולא מדינא.
28. שיא. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רעח.
29. שיב. וא"כ מהו ההפרש בין כותל לכלי. אלא ודאי החילוק ביניהם הוא כשדבוק ואינו עשוי לחזק, שהכלי מצרף והבית אינו מצרף.
30. שיג. ס"ק י.
31. שיד. אחר שהב"י פוסק כן בשו"ע, א"כ יוכל עתה לפרש כן גם בדעת הרמב"ם.
32. שטו. כמבואר בפנים סכ"ז, דעשוי לחזק היינו אפילו אינו דבוק. ויתבאר לקמן.
33. שטז. כל מה שנתבאר שם בכלי, בעשוי לחזק ובאין עשוי לחזק, מיירי באינו דבוק (ורק בכותל, כשאינו עשוי לחזק, מפורש שם דמיירי בדבוק).
34. שיז. רדב"ז ח"א סי' תפח (הובא בכנסת הגדולה הגה"ט, ובמ"א ס"ק טז, ובפר"ח סי"א), שהיא חומרא יתירה ולא נהגו בה. וכן מסיק בשיירי כנסת הגדולה אות ד, שאין מנהגינו כן.
35. שיח. הטור רק הביא את דברי הר"י מפרי"ש.
36. שיט. אלא שהיא חומרא יתירה כיון שאפשר לנקרה היטב.
37. שכ. דמיירי בעריבות שיש חריצין בין נסר לנסר. ומכ"ז יש להוכיח לדעת הטור ושו"ע, שגם בדבוק בכלי אין חייב לבער אלא ע"י צירוף לכזית.
38. שכא. כשלש בזמן איסור חמץ צריך לבטל החמץ שבכלים ששימשו בעיסה, קודם שיחמיץ.
39. שכב. שם סכ"א, דמיירי שאין כזית בצק דבוק בכל כלי, ולכן סגי בביטול.
40. שכג. לא נאסר אלא בצירוף לכזית.
41. שכד. שבתלוש אין מועיל צירוף, אלא שאז אין צריך לצירוף וחייב לבער.
42. שכה. ומזה שלא חילקו בזה בטור ושו"ע, למד הרדב"ז דמיירי אפילו כשאין בה גומות וסדקים, ולכן כתב שהיא חומרא יתירה.
43. שכו. דלא כמ"א שהובא בתחלת הקונטרס אחרון.
44. שכז. מה, א ד"ה כאן (ראה בנסמן לקמן סי' תמו ס"ג).
45. שכח. פ"ב סוס"י ב (ראה בנסמן לקמן שם).
46. שכט. פ"ג (יד, א), שפחות מכזית אינו עובר אלא במקום לישה.
47. של. תרומת הדשן ח"ב (על חטה שנמצאת בתרנגולת שאין צריך לבער את החטה שהיא פחות מכזית).
48. שלא. בסוף הסימן ד"ה כתוב בכתבי.
49. שלב. ס"ז ד"ה ולענין הלכה, שפסק כתוס' ורמב"ן.
50. שלג. להחמיר בפחות מכזית בעינו. ומ"מ אין לברך על ביעורו, כדלקמן שם.
51. שלד. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רעט.
52. שלה. להחמיר כמ"א ס"ק י, בפחות מכזית דבוק לכלי.
53. שלו. כדלקמן בפנים ס"ל וש"נ.