ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק גסימן תמב(טו)

(טו)

(טו) אסור להניח בתוכן קמח של פסח כו'. הנהרסג המ"ארסד כתב קמח בפסח, משמע דקודם פסח שרירסה, אבל בחק יעקברסו העתיק בשמו קמחא דפסחא, משמע אפילו קודם הפסחרסז. ואף שמותר ליתן כד של חומץ אצל כד של כותח, משום דאף אם יפול מהכותח לתוך החומץ יתבטל בס' כמ"ש ביו"ד סי' צ"הרסח, וה"נ יתבטלו הפירורין בס' קודם הפסח שהוא שעת היתר. זה אינו, דפרורין אינן בטלין בקמח דאינן מתערבין יפה, כמ"ש החק יעקב סי' תס"ו ס"ק י"גרסט. והוה כמו יבש בלח ואי אפשר לסננו כגון שנפל ברוטב עבה, דאע"פ שאי אפשר לברר האיסור משם בידים מחמת דקותו, אעפ"כ כיון שבמקומו מובדל הוא מההיתר ויש הפרש בין זה לזה שזה לח וזה יבש ואין נבללין זה בזה לכך אינו מתבטל בתוכו*, לדעת הט"ז ביו"ד סי' ק"דער, והסכימו עמו המנחת כהןרעא ופר"חערב ומנחת יעקב כלל פ"ה ס"ק נ"זרעג. וה"ה בפירור המעורב בקמח שהפירור יש לו דין יבש אף שהוא דק מאד** כיון שיש בו ממשות קצת, מה שאין כן בקמח שהוא נימוח ביד כלח ממש (ולכן קמח בקמח מקרי לח בלחעדר), וזה שכתב החק יעקבערה שאינן מתערבין יפה. וכיון שדינן כיבש בלח שאין נבללין זה בזה שוב אין לחלק בין תוך הפסח לקודם הפסח, ובין חמץ גמור לנוקשה***.

[* ועיין בב"י ביו"ד סי' קט"ו שנחלקו בזהרעו הרשב"א עם הרמב"ם ע"ש.

** כמו שכתב במנחת יעקב כלל ל"ט סק"ג בשם המנחת כהןרעז.

*** דלא מקילינן בנוקשהרעח כי אם על ידי תערובות אבל בעיניה לארעט.]

ומתוך זה יתבאר לך שיפה כתב הט"ז בסי' תמ"ז סק"[ו]רפ דפירורים דקים הנשארים ביין אחר הסינון אינן בטילין, דלא כחק יעקברפא שכתב שדינם כלח בלח, וזה אינו, דמאי שנא מפירורים שבקמח****. ולפי זה ע"כ צ"ל דלדידן דמהני סינון ביין היינו משום דקיי"ל דע"י הסינון לא נשאר בו שום פירור אפי' דק מאד, ולכך צריך ליזהר לסננו בבגד עב קצת, כמו שכתבתי שם בפניםרפב:

[**** ולפי מה שכתבתי לעיל דעיקר הטעם הוא כיון שבמקומו הוא מובדל כו'רפג.]

הערות

  1. רסג. לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' צו ואילך.
  2. רסד. ס"ק ד.
  3. רסה. שאז יבטל בס'.
  4. רסו. ס"ק יא.
  5. רסז. שהפירור אינו בטל בקמח אפילו קודם הפסח, כדלקמן סי' תסו ס"ט.
  6. רסח. שו"ע ס"ה, וש"ך ס"ק כב, וט"ז ס"ק טז, דלא הוי בעיניה ובטל בס'.
  7. רסט. ולקמן שם ס"ט.
  8. ער. ס"ק א (דלא כרמ"א שם ס"א, וש"ך שם ס"ק ג, ונקודת הכסף שם). וראה לקמן שם סי"א: שיש להחמיר כהאומרים שיבש בלח אינו מתבטל. וראה גם שו"ת רבינו ס"ו (לענין מצה טחונה שעושים ממנה עגולים): תלוי באשלי רברבי מחלוקת הפוסקים ביו"ד סי' ק"ד גבי תערובת יבש בלח ע"ש בפרי חדש.
  9. רעא. ס' התערובות ח"ב פ"ג.
  10. ערב. יו"ד סי' קד ס"ק ג.
  11. רעג. וכ"כ שם כלל כב ס"ק כג, וכלל לט סוף ס"ק ד. וכ"פ כאן בח"י, כדלעיל. וראה שו"ת רבינו סי' יח (שיש חילוק ביניהם): י"ל שגם יבש בלח אינו מתבטל לעולם אף אם אין האיסור ניכר כלל אפילו ע"י משמוש ידים וכמ"ש במנחת כהן ספר התערובת ח"ב בפ"ג בתירוץ השני, ודלא כמנחת יעקב שחלק עליו והסכים למ"ש הט"ז ופרי חדש סי' ק"ד, כתירוץ הראשון שבמנחת כהן שם דהאיסור ניכר ע"י משמוש ידים, עיין פרי חדש.
  12. עדר. לדעה הא' דלקמן סי' תמז ס"א.
  13. ערה. סי' תסו ס"ק יג.
  14. רעו. אם אוסרים חמאה של עכו"ם (אף שחלב הטמאה אינו עומד), מפני צחצוחי החלב שיש בה שאינו מעורב עם החמאה כדי שיבטל במיעוטו (רמב"ם הל' מאכלות אסורות פ"ב הט"ו), או שכל שאין אתה יכול לברר האיסור מתוך ההיתר הוא בטל (תורת הבית להרשב"א, בית ג שער ו, צ ע"ד). נתבארה מחלוקת זו גם בשו"ת רבינו סי' יח.
  15. רעז. תערובות ח"ב סוף פ"א, שדוקא קמח בקמח נקרא לח בלח, משא"כ שאר דברים דקים מאד. וראה גם לקמן סי' תנא סנ"ד.
  16. רעח. לקמן סי' תמז סוף סי"ח, שבטל בס' כמו בערב פסח עד הלילה.
  17. רעט. ראה יגדיל תורה (נ.י.) חוב' ה ע' פב.
  18. רפ. ולקמן שם סכ"ד בהג"ה.
  19. רפא. ס"ק יז.
  20. רפב. סעיף כה (מבאר היטב שם ס"ק יד).
  21. רפג. ולא כתירוץ הא' שבמנחת כהן שם, כיון שהוא ניכר ע"י משמוש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.