ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק גסימן תמב(יד)

(יד)

(יד) אין החלון מצרפן כו'. עיין^רנד מה שכתבתי לקמן^רנה גבי עריבה שם נתבארו כל הדברים הללו^רנו. והנה המגן אברהם^רנז מיירי שהבצק כולו הוא עשוי לחזק^רנח, כדמשמע ממה שכתב בסימן תמ"ז סעיף ה', וכוונתו להביא ממ"ש רמ"א שם בסוף ההג"ה דכשאין מן הבצק כזית במקום אחד אין צריך לבער אם הוא עשוי לחזק. והנה רמ"א שם מיירי בחבית שהוא כלי, אבל בחלון המחובר לבית אפילו יש במקום אחד בצק הרבה שאין עשוי לחזק וכן בהרבה מקומות (רק שהוא פחות מכזית במקום אחד) אין החלון מצרפן, שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע, שהרי הנוטל החלון מהבית בשבת חייב משום סותר בנין קבוע כאלו סתר הבית עצמו^רנט והבית אינו מצרף כמו שיתבאר לקמן^רס בשם הירושלמי^רסא. אלא לפי שסתם בצק שבבית כולו לחזק, לפיכך קיצר המ"א בביאור טעם דין זה, כדרכו שאוחז דרך קצרה^רסב:

הערות

רנד. לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' צג.
רנה. סכ"ח-ט. וקו"א ס"ק טז.
רנו. דיני צירוף לכזית בחמץ הדבוק בכלי או בבית.
רנז. סוף ס"ק ה: נראה לי דאם יש בחלון פחות מכזית א"צ לבער לכו"ע כמ"ש סוף ס"ח וסי' תמ"ז ס"ה.
רנח. ולכן אף הבגד והנייר אינו מצרפן, משא"כ כאן בפנים מיירי בחלק שאינו עשוי לחזקן.
רנט. כדלעיל סי' שיג סי"ז וש"נ.
רס. סכ"ט וקו"א ס"ק טז.
רסא. פ"ג ה"ב.
רסב. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל שלא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.