(ה)

הערות

1. סז. לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' כא ואילך.
2. סח. ח"ג סי' ריד.
3. סט. ס"ק א.
4. ע. סעיף יג.
5. עא. נתיב ה ח"ה (מו, סע"א).
6. עב. סוף ס"ק א.
7. עג. פ"ב סוס"י א.
8. עד. וכדלעיל בפנים ס"ה.
9. עה. ס"ק מה, שהתיר מעיקר הדין, וכדלעיל קו"א ס"ק ד.
10. עו. ס"ק יח.
11. עז. דעה הא' בסתם שבס"ד. לקמן שם סכ"ב.
12. עח. סעיף ד. ולקמן סכ"ב. וראה גם לקמן קו"א ס"ק יא.
13. עט. ד"ה ודוקא בתוך הפסח.
14. פ. כאן ס"ד, שלדעת האומרים שאין חוזר וניעור אף כאן מותר כשנתבטל קודם הפסח.
15. פא. שדעת הרמב"ם שאף שנתבטל חוזר וניעור בפסח, שהיא דעה הב' דלקמן סי' תמז שם.
16. פב. פ"ג ס"ד.
17. פג. סי' תמב.
18. פד. ד"ה ומ"ש רבינו ואני תמה.
19. פה. סי' תמז ס"ד ד"ה ולענין, שהקשה ותירץ כנ"ל דברי השו"ע מסי' תמב ס"ד לסי' תמז ס"ד.
20. פו. אלא שלדעת האומרים שאינו חוזר וניעור מותר אף התריאק"ה.
21. פז. סי' קלד סי"ג.
22. פח. ס"ק ג, שתריאק"ה שאני שהחמץ מעמידו.
23. פט. ס"ק יח, שחלק על המ"א שאסר במורייס.
24. צ. היינו שיש מחלוקת במשנה אם איסור אכילתו הוא מן התורה (ראה במנין המצות שקודם סי' תכט דקיי"ל כחכמים, שרק ביש כזית בכדי אכילת פרס יש איסור אכילה מן התורה), ויש מחלוקת אם יש בזה גם איסור בל יראה (ראה לעיל שם בשוה"ג מכת"י דקיי"ל כהרמב"ם שבמקום שיש איסור אכילה מהתורה יש בזה גם איסור בל יראה), ואם יש חיוב לבערו עכ"פ מד"ס (ראה לקמן קו"א ס"ק יב שאפשר שאף הסוברים שאין חיוב לבערו מ"מ אסור להשהותו מגזירה שמא יאכלנו בפסח), מ"מ נשמטו הלכות אלו כאן בפנים, שאין מזה נפקא מינה למעשה, כיון שדרך תיקון עשייתו כו'.
25. צא. שם (לפירוש המ"א ס"ק א), שד' מינים שבמשנה אסורים בכל אופן מדרבנן (אפילו בטל בס') מטעם דרך עשייתו כך.