ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק גסימן תמב(ה)

(ה)

(ה) תיקון עשייתו כו'. כןסז כתב הרשב"א בתשובהסח בשם הראב"ד, הביאה המ"א כאןסט בקוצר, והובאה באורך בב"י יו"ד סי' קל"ד בלי שום חולק ע"ש, ופסק כן בש"ע שםע. וכ"כ הרא"ש בשם הראב"ד בפרק ה' דע"ז סי' ל'. וכ"כ רבינו ירוחםעא, הובא במ"אעב. וזהו ג"כ כוונת הרא"שעג רבו (שממנו הוציא רבינו ירוחם דבריו) [ב]מה שכתב גבי אלמור"י אבל לעירובי ולשהויי לא, והובא במ"א ס"ק י"ד, וכתב על זה עיין מ"ש סעיף א', ר"ל שבסעיף א' הביא דעת הרשב"א ורבינו ירוחם, ומדבריהם נלמוד טעם למה אסור לעירובי כו', הרי הטור בסוף סי' תמ"ז מתיר לעירובי ולשהוייעד, וכך פסק הב"ח ומ"אעה ושאר אחרונים, אלא ודאי דהטעם הוא משום שדרך תיקון עשייתו כו', כמ"ש הרשב"א. והחק יעקבעו מפני שאין דברי המ"א חשובים בעיניו לדקדק בלשונו, לא השגיח על מ"ש עיין במ"ש בסעיף א', והשיג עליו שלא כדת ודברי המ"א ברורים.

וזהו ג"כ כוונת הב"י בשו"ע, שבשו"ע סי' תמ"זעז נראה שמסכים להאומרים דאינו חוזר וניעור וכאןעח אסר התריאק"ה בפסח, לפי שנמשך אחר דברי רבינו ירוחם הנ"ל שהעתיק בב"י בסי' תמ"זעט. ואף רמ"אפ לא הגיה עליו, אלא משום דהעתיק לשון רמב"ם סוף פרק ד', דמלשונו משמע אף דבר שאין דרך תיקון עשייתו כך אסור באכילהפא, אבל בתריאק"ה אפשר דמודה ליה, שהרי הרא"שפב וטורפג העתיקו דברי הרמב"ם בדין התריאק"ה ובדין חוזר וניעור פליגי עליה, כמבואר בסי' תמ"ב ע"ש בטור וב"יפד. וכ"כ שם הפרי חדשפה שזהו דעת הש"ע. ואף אם נאמר דאין כן כוונת רמ"א בהג"הפו, מ"מ לענין הלכה יש לנו לפסוק כרשב"א וראב"ד ורא"ש ורבינו ירוחם וטוש"ע ומ"א ופרי חדש, ובפרט שביו"דפז הסכימו הכל לדברי הרשב"א, וגם הט"ז כאןפח אוסר התריאק"ה באכילה. ואף החק יעקבפט לא התירו אלא משום דאשתמיטתיה כל דברי פוסקים הללו, שהרי לא הביאן כלל, ואלו ראה דבריהם לא היה משיג על המ"א כמ"ש.

ולכך השמטתי מתני' דכותח כו'צ, שזהו נכלל במה שכתבתי שדרך תיקון עשייתו כו' כמבואר ברשב"אצא, והעתקתיה במקומה קודם סי' תכ"ט:

הערות

  1. סז. לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' כא ואילך.
  2. סח. ח"ג סי' ריד.
  3. סט. ס"ק א.
  4. ע. סעיף יג.
  5. עא. נתיב ה ח"ה (מו, סע"א).
  6. עב. סוף ס"ק א.
  7. עג. פ"ב סוס"י א.
  8. עד. וכדלעיל בפנים ס"ה.
  9. עה. ס"ק מה, שהתיר מעיקר הדין, וכדלעיל קו"א ס"ק ד.
  10. עו. ס"ק יח.
  11. עז. דעה הא' בסתם שבס"ד. לקמן שם סכ"ב.
  12. עח. סעיף ד. ולקמן סכ"ב. וראה גם לקמן קו"א ס"ק יא.
  13. עט. ד"ה ודוקא בתוך הפסח.
  14. פ. כאן ס"ד, שלדעת האומרים שאין חוזר וניעור אף כאן מותר כשנתבטל קודם הפסח.
  15. פא. שדעת הרמב"ם שאף שנתבטל חוזר וניעור בפסח, שהיא דעה הב' דלקמן סי' תמז שם.
  16. פב. פ"ג ס"ד.
  17. פג. סי' תמב.
  18. פד. ד"ה ומ"ש רבינו ואני תמה.
  19. פה. סי' תמז ס"ד ד"ה ולענין, שהקשה ותירץ כנ"ל דברי השו"ע מסי' תמב ס"ד לסי' תמז ס"ד.
  20. פו. אלא שלדעת האומרים שאינו חוזר וניעור מותר אף התריאק"ה.
  21. פז. סי' קלד סי"ג.
  22. פח. ס"ק ג, שתריאק"ה שאני שהחמץ מעמידו.
  23. פט. ס"ק יח, שחלק על המ"א שאסר במורייס.
  24. צ. היינו שיש מחלוקת במשנה אם איסור אכילתו הוא מן התורה (ראה במנין המצות שקודם סי' תכט דקיי"ל כחכמים, שרק ביש כזית בכדי אכילת פרס יש איסור אכילה מן התורה), ויש מחלוקת אם יש בזה גם איסור בל יראה (ראה לעיל שם בשוה"ג מכת"י דקיי"ל כהרמב"ם שבמקום שיש איסור אכילה מהתורה יש בזה גם איסור בל יראה), ואם יש חיוב לבערו עכ"פ מד"ס (ראה לקמן קו"א ס"ק יב שאפשר שאף הסוברים שאין חיוב לבערו מ"מ אסור להשהותו מגזירה שמא יאכלנו בפסח), מ"מ נשמטו הלכות אלו כאן בפנים, שאין מזה נפקא מינה למעשה, כיון שדרך תיקון עשייתו כו'.
  25. צא. שם (לפירוש המ"א ס"ק א), שד' מינים שבמשנה אסורים בכל אופן מדרבנן (אפילו בטל בס') מטעם דרך עשייתו כך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.