ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק גסימן תמב(ד)

(ד)

(ד) כדי להשהותו כו'. כן^נה דעת הטור^נו והב"ח סוף סי' תמ"ז^נז, וכ"מ בפרי חדש סי' תס"ז סעיף א'^נח לדברי האומרים^נט דאינו חוזר וניער^ס ע"ש. ואף המ"א בסי' תמ"ז ס"ק מ"ה כתב שכן עיקר, אלא שמסיים שאין להקל נגד הרשב"א^סא, והיינו משום שלא היה לפניו אלא דברי הב"ח שהכריע כהטור נגד הר"ר יונה, ולא רצה המ"א לסמוך על הכרעתו כיון שהרשב"א מסכים עם הר"ר יונה, אבל אנן שיש לפנינו דברי הט"ז וחק יעקב^סב שפסקו כראבי"ה^סג ומרדכי^סד להקל אפילו כדי לאכול בפסח, אף שבזה דבריהם דחוים מהסכמת רוב ראשונים ואחרונים (ומראבי"ה אין ראיה כמו שיתבאר^סה), מ"מ לענין להשהותו לא נדחו דבריהם, והטור והב"ח והפרי חדש מסכימים עמהם להקל, וגם המ"א כתב שכן עיקר. והדרינן לכללין שבדברי סופרים הלך אחר המיקל^סו:

הערות

נה. לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' טז ואילך.
נו. סי' תמז, וגם כאן (שחולק בזה על רבינו יונה).
נז. ריש ס"ו, וכאן ס"ו.
נח. ד"ה וא"ת.
נט. דעה הא' דלקמן סי' תמז סכ"ב (בלח בלח. אלא שבפר"ח, ומ"א ורשב"א דלקמן, מיירי בחטים שנתערבו, והיינו) כדעה הא' דלקמן סי"ד שאין אומרים חוזר וניעור אלא לענין אכילה ולא לענין ביעור (דלא כדעה הב' שם סי"ח). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' יז.
ס. שאם חוזר וניעור בודאי שאסור להשהותו.
סא. בשו"ת ח"א סי' תפה, שאף להצניעו מסתברא דאסור.
סב. שנתבארה דעתם לעיל קו"א ס"ק ג.
סג. סי' תיב, בחטים שאין ביקוען ניכר ונתבטל ברוב, שמותר לזרוק מעט קודם הפסח והשאר מותר (כדלקמן סי"ז), ואין בזה משום מבטלין איסור לכתחלה דאכתי לאו איסור נינהו עד שיגיע הפסח.
סד. רמז תקסט בהג"ה, וב"ח סי' תסז ס"ג ד"ה כתב במרדכי, שהעתיקו דברי ראבי"ה.
סה. לקמן סט"ז וקו"א ס"ק י, דהתם שאני שכבר נתבטל ברוב יבש ביבש ומותר לאכלו בזה אחר זה (בשאר איסורים).
סו. ע"ז ז, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.