(ג)
(ג) במתכוין כדי כו'. כןכה כתבו הב"חכו והמ"א בסי' תמ"זכז ועולת שבת בסימן תס"זכח וצמח צדק בסי' פ(ו)כט. והחק יעקב עצמו הסכים לדבריול. וכן הוא דעת הטור סי' תנ"גלא שכתב ואין כאן מבטל איסור כיון שאינו מתכוין כדי לבטל, משמע דבמתכוין אסור. וכ"כ בדרכי משה שם בשם תשובת הר"ןלב, הביאה הב"י סי' תס"זלג. וכ"כ הרשב"א בתשובהלד הביאה המ"א בסי' תמ"זלה. וכן הוא דעת מהר"מלו (אף דלא קי"ל כותיה במה שמחמיר בשאינו מתכוין), הובאו דבריו בתשובת הרשב"א סי' תתל"א. וכ"כ הפרי חדש בפשיטות בסימן תנ"גלז ע"ש.
והנה לפי ראיות הט"זלח יהיה מותר לערבו בידים כמו בסוכהלט, וזה ודאי אינו. וכ"מ בהדיא בש"ע וכל האחרונים בסי' תנ"גמ דנהגו לנקר הרחיים מקמח חמץ הנדבק בהם, ובודאי יש ס' בקמח הנטחן נגד קמח הנדבק ברחיים, ואם מעיקר הדין היה מותר לערבו בידים לא היה מקום להחמיר לנקרומא. ואם חששו להאומריםמב דקמח בקמח נקרא יבש ביבש, כבר נהגו מחשש זה לאפות הכל קודם הפסחמג כמבואר בחק יעקב שםמד. וכ"מ בש"ע סי' תנ"במה עיין במ"ש שם בפניםמו ובחק יעקב שם ס"ק י"ח ופרי חדש שםמז. וכן מסתבר באמתמח, דאל"כ יהא מותר לערב חלב בתוך קדירה שמרתיחין בה מים לבשל שם בשר במים אלו עם מעט החלב שנתבטל בס' במים קודם שנתן שם הבשר כיון שאין כאן איסור עדייןמט, וח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר. ועיקר ראייתו של הט"ז היא מסי' תרכ"ונ, כבר תירץ שם המ"אנא בשם הר"ןנב בטוב טעם ודעת. ופשיטא שאין לסמוך על הט"ז וחק יעקבנג נגד מהר"ם ורשב"א ור"ן וטור וב"י ורמ"א בדרכי משה וב"ח ומ"א ועולת שבת וצמח צדק וחק יעקבנד ופרי חדש:
הערות
- כה. לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' י ואילך.
- כו. כאן ס"ו ולקמן סי' תמז ריש ס"ו (אלא שהוא אסר מטעם דיש אומרים שבפסח חוזר וניעור. ראה העו"ב ירות"ו ח"י ע' טז).
- כז. ס"ק מב.
- כח. סעיף א ד"ה ואם.
- כט. הובא במ"א סי' תמז ס"ק מה, שאסר אפילו כשאינו מערבו על מנת לשתות בפסח אלא כדי לתקן היין (ובזה לא קיי"ל כותיה, כדלקמן סי' תמז סנ"ב).
- ל. בסי' תמז ס"ק לד (ושם ציין למנחת יעקב כלל ס ס"ק א: כשנותן החלב לתוך היין הוא חפץ בחלב עצמו להשים תוך היין א"כ שפיר מקרי מבטל איסור לכתחלה), ובסי' תנב ס"ק יח.
- לא. לענין חטים נשוכים מאכילת עכברים שנתערבו, שיכול לטחון הכל ביחד, וכדלקמן שם ס"ח.
- לב. סי' נז-ט, שאסר אפילו לטחון חטים מבוקעות עם חטים שאינם מבוקעות (ובזה לא קיי"ל כותיה, כדלקמן שם).
- לג. ד"ה כתב הר"ן.
- לד. ח"א סי' תפה, לענין חטין שנתחמצו שנתערבו בחטין מרובים שאסור להוסיף עליהם עד ס' ולטחנן, וכדלקמן תנג ס"י.
- לה. ס"ק מה.
- לו. בשו"ת (לבוב) סי' שלב, לענין חטים שנתבקעו ונתערבו בס' וטוחנן יחד.
- לז. סעיף ג.
- לח. סי' תמז ס"ק ה, וסי' תרכו ס"ק ב.
- לט. אלא ודאי התם שאני, כדלקמן בסוף הקו"א. וראה שו"ת ציוני ח"ב סי' נד-ה. שדי חמד כללים מערכת א ס"ב.
- מ. ולקמן שם סכ"ט.
- מא. ראה לקמן שם סל"א, שמעיקר הדין אין צריך לנקרם (שהרי אין כוונתו לטחון כדי לבטל, כדלקמן שם ס"ח). ומ"מ אם מעיקר הדין היה מותר לערבו בידים אפילו כשמתכוין לבטל, לא היה מקום להחמיר לנקרו.
- מב. דעה הב' דלקמן סי' תמז ס"א, שלדעה זו חוזר וניעור בפסח כדלקמן סי' תנג ס"ט.
- מג. שאז לדברי הכל הוי לח בלח ואינו חוזר וניעור, כדלקמן סי' תנג ס"ט וסל"א.
- מד. ס"ק יג (שמטעם זה בעל נפש יחמיר לעצמו, וכדלקמן שם ס"ט). וראה טור סוס"י תנח ומ"א שם ס"ק א (שכן נהגו המדקדקים).
- מה. ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' יד.
- מו. סעיף ו, שלא יהנה ממי הגעלת הכלים דהוי כמבטל איסור בידים.
- מז. סעיף א ד"ה ואכתי.
- מח. שאסור לבטל בידים אפילו בזמן ההיתר.
- מט. כדלקמן סי' תמז סנ"ב, שמותר דוקא כשאין כוונתו לשתות עם בשר, וש"נ.
- נ. שבסכך פסול מותר לבטל בידים.
- נא. ס"ק ג, ולקמן שם ס"ט בהג"ה, דהתם הלכה למשה מסיני הוא.
- נב. פ"ק דסוכה (ה, א).
- נג. סי' תמז ס"ק טז, בשם אחרונים. וראה לקמן קו"א ס"ק ד, שעכ"פ מצרפין דעת הט"ז וח"י להתיר לבטלו כדי להשהותו.
- נד. סי' תמז ס"ק לד (כנ"ל), וסי' תנב ס"ק יח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.