(ד)
(ד) שלא משך כו'. כך כתב החק יעקבכב, וכ"כ הרמב"ן במלחמותכג שלא קנהו אלא במשיכה דמשיכת הנכרי קונה כו' ע"שכד. ואף שכך כתב לענין הנכרי, הוא הדין לענין ישראל מנכרי, דחד דינא אית להו לכל מילי כמבואר בש"ך לחושן משפט סימן קצ"ד סק"א בשם רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים. ואף שביו"ד סי' ש"ככה משמע בקצת אחרונים שם דהוה ספיקא דדינא, הרי חלק על זה הט"ז שםכו בשם רמ"אכז וכתב מדפסקו כל הפוסקיםכח כו' מכלל דס"ל דבכסף לא קני כו', וכ"מ בתשובת נחלת שבעהכט הביאה החק יעקב בסי' תמ"חל. ומ"ש המ"אלא אפילו לא משכנו בידו אם אמר לו מעכשיולב כו', ר"ל שהקנהו לו בקנין גמור בקנין סודר או אגב קרקע, כמ"ש המ"א בסק"אלג, וזהו שסיים המ"א וכמ"ש לעיל, ר"ל בסעיף קטן א', דאי לא תימא הכי הרי לא נזכר בדבריו לעיל כלום מדין זה. וע"כ צ"ל כן, דאם לא כן למה הזכירו כל הפוסקים ומשכנו בידו גבי ישראל כו', כמו שהקשה הרא"שלד גבי נכרי שהלוה כו':
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.