ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק גסימן תלג(יג)

(יג)

(יג) שמא כשיוציאנו כו'. ישייר מעט מאכילתו כו'. עי' בט"ז סוף הסימןרי. ועיין במה שכתבתי לעילריא גבי חורים שבקרקעית הבית:

הערות

  1. רי. הטעם שאין אומרים שהכלב יאכלנו. ולעיל קו"א סוף ס"ק ו - הטעם שאין אומרים שהכלב ודאי גררהו.
  2. ריא. סוף ס"ק ד, שאין חוששים כאן שיגררנו למקום מגולה אלא שישייר הכלב מעט ויניחנו מגולה. ושם בהג"ה הב' נתבאר, שלדעה הא' דלעיל ס"ל, עיקר הטעם הוא שמא יתפקח הגל (לא ע"י הכלב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.