(ט)

הערות

1. קנה. וראה גם לעיל קו"א ס"ק ה בהג"ה הג'.
2. קנו. ו, א.
3. קנז. ד"ה תוך שלשים זקוק לבער: דלכתחלה לא זהו ביעורו (היינו רק מדרבנן, ולכן) קודם שלשים: לא חלה חובת ביעור עליו (ומותר לעשות אוצר אף לכתחלה).
4. קנח. שם (ב, ב) ד"ה העושה.
5. קנט. סי' תלו סעיף א ד"ה כתב ה"ר פרץ ואילך.
6. קס. ס"ק ב (תקנת חכמים). וראה לקמן שם ס"ו וריש סט"ו ובקו"א שם ס"ק ה-ו. וראה העו"ב תתמ ע' 120.
7. קסא. שכתב בדעת רש"י (גבי מפולת): כיון שהוא אינו מטמין בידים.
8. קסב. כמבואר ברש"י (ור"ן) שם ד"ה אוצר: שהכניס שם תבואה ותחתיה חמץ.
9. קסג. לחייב לבער החמץ קודם הפסח כשיש חשש חימוץ באוצר עצמו דהוי כמטמין ודעתו לפנותו (ומחלק בינו לבין עשה אוצר במקום שיש חשש חימוץ, שאין צריך לבער).
10. קסד. שם סוף ס"א. וכדלקמן שם סט"ו וסי"ח (שבין כשיש חמץ תחת האוצר ובין כשיש חטים מחומצות באוצר זה עצמו, כיון שעשה האוצר קודם ל' אינו זקוק לו אלא מבטלו ודיו; אלא שלכתחלה אין לסמוך על רש"י ור"ן בזה, ולא יניח האוצר על החמץ אפילו קודם ל' יום, כדלקמן שם סט"ו).
11. קסה. הא דבתוך ל' האיסור להטמין בידים הוא רק מדרבנן והא שקודם ל' מותר אף לכתחלה. וכיון שלענין קודם ל' קיי"ל כרמ"א ודלא כט"ז, לכן גם לענין תוך ל' קיי"ל כפר"ח ודלא כט"ז.
12. קסו. שם, שכיון שבתוך ל' רק לכתחלה (מדרבנן) לא זהו ביעורו, לכן קודם ל' מותר אף לכתחלה. וראה קובץ מבית חיינו ג ע' 25, מה שהקשה ע"ז [הרה"ק מהרי"ל] לפני רבינו.