(ה)
(ה) וכן בית שהתרנגולים כו' בד"א כו' אבל אם לא נזהר כו'. כן דעת הב"חעח ומ"אעט. ואף מהרי"ופ ס"ל דזה נקרא חמץ ודאי כמו שהעתיקו האחרוניםפא בשמו.
אלא שהמ"א בסק"ט העתיק בשמו אי ליכא שם תרנגולים כו', והוא תמוה לכאורה, דהא אין ספק מוציא מידי ודאיפב כמ"ש הב"ח, וגם המ"א עצמו הסכים בזה לדבריו בסק"י*. והנה במ"א ובאלי' זוטא סיימו בלשון מהרי"ו והוי כמו חמץ בבור (דלא כבאר היטב שהגיה חמץ ברור). וכוונתו דחמץ שתחת הספסלים אין דרך בני אדם להשגיח ולעיין שם, ובודאי לא יראה בפסח החמץ המונח שם ולא יבא לאכלו, אלא שיש לחוש שמא דרך מקרה ישוח ויבקש שם ויראה את החמץ, וה"ז דומה לחמץ בבורפג דלא אתי למיכליה אלא אם כן ניחוש שמא דרך מקרה ירד לבור בפסח ויראה החמץ ויאכלנו כדאיתא בגמראפד, וס"ל למהרי"ו כדעת הטור סימן תל"ח, דככר בבור צריך להוציאו אפילו קודם זמן איסורו ולא מהני מה שיבטלנו אח"כ, כמ"ש הב"י מתחלהפה שהוא מדוקדק בלשון הטור, והסכים לזה הדרכי משה שםפו. וכיון שזהו בעיא דלא איפשטא**, לכן אם יש עוד ספק כגון שיש לתלות באכילת התרנגולים אפשר להקל ולומר דהוי ספק ספיקא, ולכן כתב מהרי"ו אי ליכא תרנגולים דאז אי אפשר למצוא שום צד היתר לדעתו שפוסק כהטור. אבל לדידן דקי"ל בסי' תל"חפז כהרמב"םפח דככר בבור אין צריך להוציאו, והטעם כתב המ"אפט בשם המגיד משנה דהוי כחמץ שנפלה עליו מפולת דדי לו בביטולצ***, ובמפולת בעינן גובה ג' טפחים כדי שלא יהיה הכלב יכול לחפש אחריו, א"כ תחת הספסלים שהכלב יכול להוציאו משם לא דמי כלל למפולת ולחמץ בבור, וצריך להוציאו משם, וספק אכילת התרנגולים אינה מוציאה מידי ודאי חמץ. ותו מדהסכימו האחרונים למהרי"ו לכל הפחות היכא דליכא תרנגולים דצריך בדיקה תחת הספסלים, מכלל דלא דמי כלל לחמץ בבור דקיימא לן בסימן תל"ח דדי בביטול, אם כן אף בדאיכא תרנגולים צריך בדיקה דאין ספק מוציא מידי ודאי, וכמ"ש בפנים בסוף הסימןצא:
[* ובאלי' זוטא העתיק לשון מהרי"ו ולא העתיק אי ליכא כו'.
** אלא דהטור ומהרי"ו סבירא להו דתיקו דאיסורא לחומרא אפילו באיסור דרבנןצב.
*** והיינו כשיטת הסמ"קצג דביטול דמפולת הוא דאורייתא ומן התורה עובר בבל יטמין אם לא ביטל, דאילו לשיטת רש"יצד ור"ןצה דמפולת הרי הוא כמבוער לגמרי מן התורה אפילו בלא ביטל, ואפילו לכתחלה יכול להפיל עליו מפולת כמ"ש הפר"חצו וכמ"ש בפניםצז, אם כן פשיטא דלא הוי כמו חמץ בבור שעובר בבל יטמין מדאורייתאצח אם לא ביטלו, וכ"כ הפר"ח בסוף סי' תל"ח.]
הערות
- עח. ס"ח ד"ה כתב רבינו ירוחם.
- עט. ס"ק י.
- פ. שו"ת מהר"י ווייל סי' קצג. והנוסח בדפוסים שלנו: במקום שרגילין לאכול כל ימות השנה יש לבדוק תחת הספסלים דאי אפשר שלא נפל שם והוי כמו חמץ בבור.
- פא. כנסת הגדולה בהגה"ט. עולת שבת ס"ג. מ"א ס"ק ט. אליה זוטא ס"ק ד. באר היטב ס"ק ד.
- פב. וא"כ אפילו איכא תרנגולים צריך בדיקה (ויבוא לקמן ביאור דעת מהרי"ו בזה).
- פג. דלקמן סי' תלח סי"א.
- פד. י, ב.
- פה. פירושו הראשון של הב"י בדעת הטור שם, דלא מועיל אלא כשביטל קודם שנודע לו מהחמץ בבור.
- פו. שם ס"ק ב (אלא דאנן קיי"ל כהרמב"ם פ"ב הי"ד, דסגי גם מה שמבטלו עתה, כדלקמן שם ס"ט-יא).
- פז. סעיף יא.
- פח. פ"ב הי"ד.
- פט. ס"ק ד.
- צ. כדלקמן ס"ל.
- צא. סעיף מא.
- צב. אוצ"ל: ולא דהטור כו' (וראה גם לקמן קו"א ס"ק י, שרק התוס' סבירא להו כן ולא הטור). ראה טור שם: והמחוור כו' שאם ביטל אין צריך לבדוק ואם לא ביטל צריך לבדוק. ונתבאר בדרכי משה שם ס"ק ב דהיינו שהטור לא סבירא כהני פוסקים דכל תיקו דאיסורא לחומרא אף בשל דבריהם (אלא שאם עדיין לא ביטל לא מועיל מה שיבטל עתה). ונתבאר כאן (בפנים הקו"א) שמהרי"ו סבירא כפירוש זה בהטור, שהוא מדוקדק בלשונו והסכים לו הדרכי משה. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל לג.
- צג. סוף סי' צח. שהיא דעה הב' דלקמן ס"ל (וראה גם לקמן קו"א ס"ק יא, שמכאן מוכח שהמ"מ סבירא ליה כהסמ"ק).
- צד. בגמרא לא, ב ד"ה צריך שיבטל (דעה הא' דלקמן שם).
- צה. שם (ט, ב) ד"ה אמר רב חסדא.
- צו. סוף סי' תלח.
- צז. ריש סעיף ל, וקונטרס אחרון ס"ק ט.
- צח. כדלקמן סי' תלח סי"ב וסי' תמ ריש ס"א וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.