[י]

[י] זה אינו מוכרח כלל, דלא איירי בנקובה בדרך לבישה בהדיא, אלא הניחו המשנה כסתמא ולא פירשו כלום, וא"כ יש לומר דס"ל כפירוש הירושלמימה וכרבנן דר' מאיר דאומן כו'. ומה שכתב המגיד משנהמו דנחלקו על הרי"ף ורמב"םמז, היינו באינה נקובה בדרך לבישה, ובנקובה שלא לצורך לבישה נחלקו על הרמב"ם עכ"פמח:

הערות

  1. מה. שבת פ"ו ה"ג (ואף שאין להעמיד לדעתם כאוקימתא דר' מנא בירושלמי שם, דמיירי באשה דוקא, מ"מ יש להעמיד כאוקימתא דר' אבין שם, דמיירי בגודלת שדרכה לצאת במחט הנקובה התחובה בבגדה) וכרבנן כו'.
  2. מו. פי"ט ה"ג.
  3. מז. הסוברים שם שאיש היוצא במחט נקובה פטור ובאינה נקובה חייב.
  4. מח. אבל בנקובה לצורך לבישה אפשר יודו לרמב"ם שפטור, וא"כ אין הוכחה מדבריהם לסברא האמורה בפנים. וראה שוע"ר סי' שא ס"ד וקו"א ס"ק ד המשמעות דמיירו אף לצורך לבישה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.