ושיטה

הערות

1. צח. שהוא האופן הב', לחלק בין מחט נקובה שעומדת למלאכתה לבין דברים שאורחא ליחודי להכי.
2. צט. סב, א ד"ה אמר עולא. הובאו במ"מ פי"ט ה"ג.
3. ק. דלא כב' התירוצים שהובאו לעיל מהירושלמי, וא"כ מדוע לא יפטר מטעם הוצאה כלאחר יד.
4. קא. לסגור מפתחי החלוק והצעיף.
5. קב. אף שדרכו להוציאו רק דרך לבישה כנ"ל.
6. קג. וכ"ה בשוע"ר סי' שא ס"ד וש"נ.
7. קד. סב, א (לענין מחט נקובה).
8. קה. שהרי לפי שיטה זו איננו מחלקים בחילוק זה (המבואר לעיל ד"ה והשתא).
9. קו. דהמשנה מיירי באשה, ורמב"ן ורשב"א פירשו בשם הגאונים שכן הוא גם באיש.
10. קז. דלאו אורחא לייחודי המטבע להכי, ומ"מ מתירין במשנה סה, א (ונתבאר גם לעיל בסמוך).
11. קח. שמתירין לקשור סביב שוקיה שלא יפלו (כדלעיל ד"ה והשתא וש"נ).
12. קט. אף שאין דרכה לייחדה להכי.
13. קי. פי"ט הי"ג: שהרי החוט והמשיחה חשובין אצלו ואינן מועילין למכה, ויוצא כו' באגד שעל גבי המכה (וכ"ה בשוע"ר סי' שא ס"כ).
14. קיא. ראה ס, א ד"ה טהורה. סג, ב ד"ה תחת אצעדה.
15. קיב. פי"ט ה"ה.
16. קיג. ד"ה ותיהוי כבירית.
17. קיד. שם ד"ה ותיהוי כבירית.