והנה
והנה לפי זה נסתר ג"כ הטעם שכתב בב"י סי' ש"גע גבי מחט נקובה משום דלאו אורחא כו', דא"כ הוה ליה שלא כדרכהעא. ואין לומר דלפעמים יוצאה כן כדאיתא בגמראעב גבי טבעות פעמים כו', דהתם דוקא דרך הוצאת משוי היא כמשמעות רמב"םעג. ולהב"י צריך לומר דהכא נמי הכי הוא לפעמים נושאתה תחובה בבגדהעד כאומן דרך אומנתו לר' מאיר, וכמו שכתבו התוס' דף י"אעה דר' מאיר מודה לרבי יהודה גבי אשה וכמו שכתב הרע"בעו.
הערות
- ע. ד"ה ולא תצא במחט נקובה: ומשמע דבכל גוונא שיצתה בה חייבת אפילו אם מעמדת בה קישוריה, דכיון דאין דרך להעמידם במחט נקובה לא הוי תכשיט והויא לה משוי (וכ"ה בשוע"ר סי' שא ס"ד, ובסי' שג סי"א).
- עא. ואיך מבאר בזה הטעם שחייבת.
- עב. סב, א.
- עג. פי"ט סוף ה"ג.
- עד. וכן נתבארה דעת הב"י לעיל בסוף הג"ה ג. וכ"ה בשוע"ר בסי' שא ס"ד (במוסגר). ולשם מצויין גם בסי' שג סי"א.
- עה. שם ד"ה ואם: התם לגמרי דרך הוצאה בכך.
- עו. פ"ו מ"ג: וחייבת חטאת אע"פ שמוציאה אותה במלבושיה ולא בידה שאומן שהוציא דרך אומנתו חייב חטאת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.