והשתא

הערות

1. מט. שמטעם האמור לעיל לכך שהמחט חשיב תכשיט, כיון שגם בלי המחט לא יפול החלוק, מטעם זה עצמו לא חשיב המחט מלבוש (לדעת ס' התרומה וסמ"ג). וראה לקמן (ד"ה והנה לפי"ז נסתר) יתבאר הדוחק שבטעם הב"י (למה שהמחט הנקוב לא חשיב מלבוש), ולקמן (ד"ה והנה לפי"ז במחט) יתבאר טעם נוסף.
2. נ. סי' רנד (שהוא ביאור מסכת שבת פי"ז): ומחט נקובה ... אסור לצאת ברה"ר כשסגר מפתח חלוקו של צוארו דאינה תכשיט, ולא האשה צעיפה.
3. נא. בספר התרומה (סי' רמ) ובסמ"ג (יח, ג). וראה שוע"ר סי' שג ס"כ.
4. נב. ד"ה ולא תצא במחט נקובה. וכ"ה בשוע"ר שם סי"א. סי' שא ס"ד.
5. נג. סי' רמ (וכדלעיל בהג"ה ג), שגם כל ההיתר במחט שאינו נקובה לסגור מפתחי חלוקה הוא מטעם תכשיט.
6. נד. הבתי שוקים (הוכחה זו הובאה גם לעיל בהג"ה ג).
7. נה. בס' התרומה (סי' רמ) ובסמ"ג שם (יח, ג): א"כ מותר לאשה לקשור רצועות או דבר אחר סביב בתי שוקים פן יפלו למטה.
8. נו. שם ובסוס"י רנד. וראה גם שוע"ר סי' שא סמ"ו וש"נ.
9. נז. סי' רלט (שהוא ביאור מסכת שבת פ"ו): וכל הדברים האלה הוו כמו מלבוש.
10. נח. סי' רמ: וכבלים קרי כשיש שלשלת מזו לזו ומקריא תכשיט אותה שלשלת ... והכבלים הוו כמו מלבוש (דהיינו כנ"ל, שהכבלים הם כדי שלא יפלו הבתי שוקיים).
11. נט. משנה סה, א.
12. ס. בס' התרומה שם: אבל אם כרך ופירף מערב שבת שרי אף על המטבע.
13. סא. סב, א: לא תצא אשה במחט הנקובה כו' ואם יצאה חייבת חטאת.
14. סב. סי' רמ (שהוא המשך ביאור מסכת שבת פ"ו).
15. סג. שאין לנו רה"ר.
16. סד. שבת פ"ו ה"ג: תיפטר באשה גודלת (באשה המגדלת שער במחט והוה כאומן דרך אומנתו. קרבן העדה).
17. סה. ברייתא בירושלמי: לא יצא החייט במחטו שבכליו ... ואם יצאו הרי אלו פטורין דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים (ובבלי יא, ב גרסינן רבי יהודה) אומן באומנתו חייב. משא"כ לדידן (ראה שוע"ר סי' שא ס"ט וש"נ) דקיי"ל כרבי מאיר.
18. סו. ד"ה והא דלא.
19. סז. ס, א שמבאר המשנה במחט שתוחבת בסבכה שלא תיפול, ואפילו הכי מחייבינן במחט נקובה.
20. סח. משא"כ לדעת ס' התרומה לא קיי"ל כרבי מאיר (בפרט זה, שדרך הוצאה לאשה במחט), וסבירא לן שאין דרך הוצאה היא להן ואינה חייבת, כדלעיל.
21. סט. שחולק על רב יוסף שם, והכי קיי"ל. אבל הוכחת בעל התרומה היא מדעת רב יוסף שסובר שהיא תכשיט, ומ"מ מחייבינן בזה בנקובה, שמע מינה שגם בצעיף ומפתח החלוק אסור במחט נקובה.