אך
אך באמת לא קשה מידי, דאדרבה הא ודאי על כרחך הא דאוגרת בה שערה אין בה טס וכהאי גוונא, ואפילו הכי היא שנויה בכלל תכשיטים דמשנתנוי לרב יוסףיא. וגם אביייב לא פריך עליה אלא דתהוי כמו ביריתיג דלא מיקרי תכשיט בכל ענין אף אם היא של כסף או זהב, דומיא דאצעדה שבזרוע שהיו רגילין גם בשל זהב כדכתיב בקראיד, אלא משום שהיא עשויה לבתי שוקיים ה"ל כטבעות הכליםטו, וא"כ הוא הדין לאוגרת בה שערה שעושים לשבכה כמו שכתבו התוס'טז , אבל בלאו הכי הוה מודהיז לרב יוסף. והיינו טעמא משום דראשה אחד עב ועגול כתכשיט, והיינו בכל מחטין דעלמא שראשן אחד עגול ואפילו הן של ברזל, וכמשמעות הגמרא ופירוש רש"י דף נ"ביח. וגם ספר התרומה וסיעתו קרו לה אישפיגל"א, דלא כמג"איט, מדתניא סתמא דלענין טומאה דא ודא אחת היא, אלמא דלא משכחת לה כלל מחט שאינה נקובה שאינה מקבלת טומאה אלא בגלמי. וכמו שכתבו התוספותכ במסקנא, ור"ל שם, דלמסקנא מחט שאוגרת שערה אינה במציאות כלל כמו שכתב מהרש"א שם. ומשום הכי נמי לא כתב ספר התרומה וסיעתו דין זה כלל, מאחר שנדחה ממציאות למסקנא.
הערות
- י. נז, א (שאינה יוצאה בה בשבת).
- יא. ס, א (שמפרש דמיירי במחט שאוגרת בה שערה).
- יב. שחולק שם על רב יוסף, מ"מ מודה שגם מחט שראשה אחד עב מיקרי תכשיט.
- יג. שבמשנה (סג, א): בירית טהורה ויוצאין בה. ובגמרא (סג, ב): בירית תחת אצעדה עומדת. וברש"י שם ד"ה תחת: תחת אצעדה שבזרוע, עומדת בשוק, להחזיק בתי שוקיה שלא יפלו ויראו שוקיה, הלכך טהורה דלאו לנוי היא, וכלי תשמיש לא הוי, אלא כלי המשמש כלי דומיא דטבעות הכלים.
- יד. במדבר לא, נ: כלי זהב אצעדה וצמיד.
- טו. דתנן (כלים פי"ב מ"א. הובא בשבת נב סע"א): טבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות טהורות.
- טז. ס, א ד"ה הואיל.
- יז. אביי, דהוי תכשיט.
- יח. ע"ב ד"ה בגלמי: מחט שנגמרה מלאכתה כגון אינשפינגל"א שאינה עומדת לינקב דא ודא אחת היא לטומאה (ש"מ בכל אופן, בין זהב ובין ברזל).
- יט. סי' שג סוף סק"ח, שמפרש גם דברי ס' התרומה וסייעתו דמיירי שעשויה כמין תכשיט בראשה.
- כ. שם ס, א סד"ה ותיהוי: וצריך לומר דאטומאה נמי פריך ותהוי טהורה כבירית שהיא טהורה (ואנן קיי"ל דא ודא אחת היא, שמקבלת טומאה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.