והשתא

והשתא אתי שפיר להרא"ש^קצ דבשר וחררה על גבי גחלים לא דמי לקדירה על גבי גחלים, משום דכשגוף האוכל או המשקה מגולה לא שייך כלל הטמנה אפילו במקצת אלא כשהוא בקדרה דוקא. ואף אם פי הקדרה מגולה הרי גם בסילון היה פיו מגולה, עכ"פ קצהו הראשון שבו נמשכין המים לתוכו, אלא דהתם כולו טמון בדבר המוסיף והכא בקדרה דהדבר המוסיף אינו אלא תחתיה, ואפילו הכי הטמנה בדבר המוסיף מיקרייא, מדאמר ר' זירא^קצא קופה שטמן בה אסור כו' משום דמסקי הבלא ומרתיח הקדרה, ואם כן הוא הדין בקדרה לבדה בלי קופה, מאחר שהאוכל טמון בה והגחלים מוסיפים בם הבל ומרתיחים אותם. ואתי שפיר לשון הרא"ש^קצב בשם ר"ח^קצג אבל הטמנה על גבי גחלים כו'^קצד, דכהאי גוונא מקרי נמי הטמנה, והיינו משום דהתבשיל כולו טמון בקדרה והקדרה טמונה במקצת בדבר המוסיף, ולא נתנו דבריהם לשיעורים. והיינו נמי מה שכתב הרא"ש ריש פ"ד שמא יטמין בתוכה^קצה, דחד טעמא הוא, דמהאי טעמא לא נתנו דבריהם לשיעורים. וכשאינו ראוי להטמין בתוכו כגון קרקע הכירה הוא דאיכא לפלוגי בין דרך הטמנה ממש בבגדים וכהאי גוונא דאסור בכל ענין, מאחר שבגמרא^קצו לא פירש האי טעמא משום גזרה אלא אסרו סתם אסוקי הבלא^קצז. ומשום הכי^קצח כתב הטור^קצט שגם על ההטמנה של אדוני אבי יש לפקפק מההיא דאמר ר' זירא כו' אלא שהיה מחלק כו'^ר, משמע שזהו חידוש שחידש הרא"ש לחלק כן. אבל בדברי ר"ח^רא אין הכרע כל כך, דאדרבה מדנקט סתם כסא של ברזל כו' יש לומר דאגרופה נמי קאי^רב, אלא דמילתא דפסיקא נקט על גבי גחלים שמוסיפים הבל בודאי, אבל קרקע הכירה אם בישלו עליה מעט מזעיר לאו מילתא דפסיקא היא שמוספת הבל, כדמשמע מלשון הרא"ש ריש פ"ד. אלא דהרא"ש סבירא ליה הכי, שאין להוסיף על דברי חכמים שאמרו קופה שטמן בה כו', אבל בלי הטמנה ממש אין לאסור משום אסוקי הבלא בקדרה, אלא אם כן נוגעת בגחלים (שלא לחלק^רג על דברי ר"ח ורבי האי. ומשום הכי נמי לא העתיק הטור דברי רבי זירא להלכה ערוכה בפני עצמה רק הביאם דרך גררא ופלפול^רד, משום דרבי זירא נקט קופה כו', ובאמת לפי דעת הגאונים אף בלי קופה אסור, ולכן הביא דברי ר"ח לבד במקומם בסי' רנ"ג), והטעם^רה כמו שכתב הרא"ש גזרה שמא יטמין בתוכה, והלכך אף בלי קופה אסור משום גזרה זו.