וכן

הערות

1. לד. יח, א ד"ה אבל הרב רבינו יונה כתב, דאפילו מפסיק אוירא בין קדרה לגפת אסור ... וכן דעת הרשב"א ז"ל.
2. לה. מז, ב ד"ה גמרא קופה: נראה לי דע"כ הכא בכל ענין מיירי ואפילו בשאינה נוגעת על גבי הגפת ממש, שאילו בנוגעת ממש למה לי משום שטמן בקופה אפילו לא טמן כלל יהא אסור שהרי כל זמן שפני הקדרה דבוקין על פני דבר המוסיף הבל זו היא הטמנה.
3. לו. הובא בר"ן שם ד"ה ומקשו, וברשב"א מח, א ד"ה א"ל התם (הב'): דהכא בהנחת כוזא אפומא דקומקומא כדי להטמין שניהם בדבר שאינו מוסיף הבל היה מעשה ... להפיג צינתן ... אסור מפני שתוספת חום המיחם ניכר בו והוה ליה כמטמין על גבי דבר המוסיף הבל.
4. לז. מ, ב ד"ה הא דתנו רבנן וד"ה מביא: דכל מקום שאמרו כדי שתפיג צינתן היינו הפשר.
5. לח. מ, ב: א"ר יצחק בר אבידמי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי אומר לי טול בכלי שני ותן.
6. לט. ר"ח (עה"ג שם): וש"מ הפשרו לא זהו בישולו. הובא ברשב"א שם ד"ה מביא.
7. מ. דכשכולה טמונה אסור וכשטמונה מקצתה מותר. שמזה הוכיח ברשב"א (מז, ב ד"ה קופה) שהטמנה במקצת הטמנה היא.
8. מא. שמכסין גם הכוזא כולה. וא"כ אפשר לומר שאין מחלוקת בין רבינו יונה לרשב"א, שבדבר המוסיף הבל גם רבינו יונה יודה שהטמנה במקצת הטמנה היא.
9. מב. זה שהטמנה במקצה הוי הטמנה למד הרשב"א שם מהמשנה (מט, סוע"א): טומנין בשלחין ... נוטל את הכיסוי והן נופלות, אלמא כיסוי הקדרה היה מגולה, ואעפ"כ לא התירו אלא בדבר שאינו מוסיף אבל בדבר המוסיף אסור.
10. מג. לד, סוע"א ורע"ב: "מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה כו' מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום", הרי שהשוו ביניהם.
11. מד. כלומר, נתנו דבריהם לשיעורים בדבר שאינו מוסיף הבל, שדוקא טמונה כולה ולא מקצתה.
12. מה. שם מ, ב סוד"ה מביא.
13. מו. שם יט, א סוד"ה תנו רבנן מביא.
14. מז. ס"ב. ובשוע"ר ס"ד.
15. מח. מותר להשים כיסוי על הקדרה, אבל אם נותן כדי להחם אסור, אף אם הדפנות מגולות, דהטמנה במקצת הטמנה היא (אף באינו מוסיף הבל).
16. מט. השתא דאמרינן לדעת רבינו יונה שלא אסר אלא מטעם הבגדים (שאין מוסיפין הבל) שמכסין גם הכוזא כולה; ולא מטעם הקומקומא (שמוסיף הבל) שרק נוגעת בכוזא מלמטה, א"כ אתי שפיר כו'.
17. נ. דתניא (נא, ב): מניחין מיחם ע"ג מיחם.
18. נא. שאינו אסור מבעוד יום.
19. נב. שאסור להטמין את הצונן בבגדים להפשיר על גבי כלי שני.
20. נג. מ, ב ד"ה מביא: אין גרסתם עולה יפה, דאם איתא מה לי ראשון מהלי שני, כל מקום שהוא מתבשל אסור, דלא אמרו כלי ראשון וכלי שני אלא מפני שזה מבשל וזה אינו מבשל.
21. נד. שם ד"ה זהו בישולו.
22. נה. שכתב שם: ולפי גירסתם אינו קשה עליו מה שהקשתי.
23. נו. בכוזא אפומא דקומקומא.
24. נז. שבזה ודאי הפשרו לא זהו בישולו (וכיון שאסר בזה רבינו יונה בכלי ראשון מטעם הטמנה, בודאי אוסר בזה אף בכלי שני).
25. נח. ברשב"א שם בשם ר"י בעל התוס' (ובתוס' מח, א ד"ה מאי שנא ממיחם בשם רשב"א).
26. נט. כמו שהוכיח הרשב"א שם לגירסתם: ש"מ הפשרו לא זהו בישולו.
27. ס. פ"ג ה"ד: מותר להפשיר במקום שהיד שולטת ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת.
28. סא. שם. וא"כ בודאי מיירי כאן שאינו יכול לבוא לידי בישול, ומ"מ אסר מטעם הטמנה, וא"כ בודאי אוסר בזה אף בכלי שני (וממה שהתירו להפשיר הפך של שמן בכלי שני מוכח דעת רבינו יונה שהטמנה במקצת אינה הטמנה).