עיין

הערות

1. א. מהדורא בתרא זו שייכת בעיקר לשוע"ר סי' רנג ס"ח. סי' רנד ס"ב וס"ו. סי' רנז ס"י. סי' רנח.
2. ב. לכללות הקטע הראשון ראה פעמי יעקב לו ע' נט.
3. ג. מז, ב ד"ה קופה.
4. ד. לז, סוע"א על הגליון: ושיהוי זה אינו הטמנה אלא כגון כסא של ברזל והקדירה יושבת עליה והיא תלויה ... אבל הטמנה ע"ג גחלים דברי הכל אסור.
5. ה. רשב"א לו, ב ד"ה עד שיגרוף (הא').
6. ו. פ"ג סי' א בסופו.
7. ז. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל ט.
8. ח. סד"ה עד שיגרוף (הא').
9. ט. סי' רנג ס"י: ותימה שהרי בגמרא משמע דלא הוי הטמנה אלא כשהקדרה מכוסה.
10. י. סוף ס"ז.
11. יא. סי' רנג ומ"ש רבנו לחלק: דכיון ששולי הקדרה נוגעים בגחלים הוי הטמנה.
12. יב. שר"ח ורב האי גאון מיירו שהקדרה מכוסה, שאז לא התירו אלא כשהקדרה תלויה או על גבי כסא, ולא כשנוגעת בגחלים.
13. יג. ר"פ כירה סד"ה עד שיגרוף (הא'): כדברי רבינו האי גאון ורבינו אפרים גאון ז"ל שפירשו דהכא לא איירי בהטמנה כלל אלא כגון שהקדרה יושבת על כסא של ברזל וכיו"ב או שהיא תלויה באבנים שאין שולי הקדרה נוגעין בגחלים.
14. יד. ד"ה ויש.
15. טו. מז, סוע"ב: קופה שטמן בה אסור להניחה על גפת של זיתים (הרי לא אסרו כשהניח הקדרה על הגפת, רק כשטמן הקדרה בקופה והניח הקופה על הגפת).
16. טז. וכן פירש ברשב"א שם סד"ה קופה, בדעת יש מפרשים.
17. יז. פ"ד סי' ב.
18. יח. שהרמץ נוגע בקדרה סביב, משא"כ כשאין הקדרה נוגעת בשום דבר אלא עומדת על הכירה ואויר בינה לדפנות.
19. יט. מח, א ד"ה דזיתים.
20. כ. משא"כ בכירה תחילת נתינת הקדרה לא היתה לשם הטמנה (אלא כדי לבשל). ראה שבת כהלכה פי"א בביאורים אות ט ד"ה ונחזור ואילך, ואות י ד"ה ביאור הדברים. קובץ פעמי יעקב גליון לו עמ' סו בשוה"ג.
21. כא. המבוארים בתוס' שם בשם ר"י (אף שאין כאן טעם הב' שברא"ש, שהרי לא בישלו בחפירה זו).
22. כב. הטמנה שמטמינין רוב העולם שמניחין הקדרה על הכירה ומכסין אותה וסביבותיה בבגדים ... שיש תחת הקדרה אש.
23. כג. אוסרים כשהקדרה נוגעת בגחלים.