אי
אי נמי התם רעט לאו משום חשדא דמראית עין נגעו בה, אלא דכיון דעושה מלאכת ישראל בביתו מחזי כשלוחו, וכאילו אומר לו לעשות בשבת אע"פ שאין אומר ואין דבריםרפ. דכהאי גוונא ממש אשכחן לשון מחזי כשלוחו גבי משכיר כליו לנכרי בערב שבתרפא, וכן בקבולת ולא קצץ מערב שבתרפב, אע"פ שאין חשש מראית העין וחשד כלל אפילו הכי מחזי כשלוחו וכאילו אומר לו כו' ע"ש ברא"ש. וכהאי גוונא כתב הר"ן לפירושו שםרפג. אלא דלפ"זרפד לא ה"ל לאסור שלא בבית ישראל אף שניכר שהיא מלאכת ישראל כגון חלוקים שלנורפה, וכן כתב הריטב"א ריש פ"ב דמועד קטןרפו בהדיא ואפילו לכובס שמכבס ע"ג נהר ובכלים מפורסמים לבעליהן כו' משום דאמרינן בקבולת עביד כו' ע"ש, אבל הר"ן כתב סוף פ"ק דע"זרפז וסוף פרק כל כתבירפח שלא התירו אלא בצנעה בתוך ביתו של נכרי, וכן כתב בפ"ק דשבתרפט דלא מינכר כו', וכן כתב הרא"ש סוף פ"ק דע"זרצ. וגם ממ"ש התוס'רצא והרא"שרצב להקשות גבי מחובר דה"ל לאסור משום דהוה ביתו של ישראל אע"פ שאינו דר שם, מוכח דהיינו טעמא נמי דאסור בביתו משום מראית עין, ולא משום דמחזי כשלוחו וכאילו אמר לו, מאחר שאינו שם כלל כל יום השבת ודר בריחוק מקום משם, ומנא ליה להקשות ולהוכיח מזה דין חדש איסור סיתות האבנים בבית הנכרי עיי"שרצג. וכן כתב הב"י בהדיא סוף סי' רמ"דרצד גבי מכס. וגם לפי דעת מהר"ם והטוררצה ע"כ צ"ל כן, משום דלהאי טעמא דמחזי כשלוחו דוחק לחלק בין היתה אמירה מבעוד יום לעושה מעצמו בשל ישראל ובביתו, כגבינות מחלב ישראל שהתיר מהר"ם, והוספת שמן שבטור סי' רע"ו. וגם רבינו שמחה בהגהות מיימוניותרצו לא אסר משום דמחזי כשלוחו, דהא מדמי לה למרחץ, וגבי מרחץ משמע בגמרארצז בהדיא דמשום מראית עין נגעו בה, מדפריך מרחץ נמי אמרי ביה ע"ש.
הערות
- רעט. בירושלמי פ"א ה"ח, שאוסרים קבלנות בבית ישראל.
- רפ. לדעת רבינו שמחה וסה"ת ור"ן דלעיל, שאוסרים גם בזה.
- רפא. רא"ש פ"ק סי' לו בשם רבינו יונה. טור סי' רמו. ט"ז ומ"א שם ס"ק ב. שוע"ר שם ס"ב.
- רפב. רא"ש שם. שוע"ר סי' רמז ס"ה. סי' רנב ס"ו.
- רפג. יט, א ד"ה גרסינן (לפירושו, דנראה כעומד ונוטל שכר שבת).
- רפד. אם נאמר שטעם האיסור הוא משום דמחזי כשלוחו (ולא משום מראית העין). וראה גם שוע"ר סי' רנב קו"א ס"ק ה, שהוכיח בדעת הפוסקים שטעם האיסור בבית ישראל הוא משום מראית העין.
- רפה. שאסרינן בזה בשו"ע סי' רנב ס"ג. מ"א שם ס"ק י. שוע"ר שם ס"ח.
- רפו. יא, ב ד"ה האריסין.
- רפז. כא, ב ד"ה ומהא.
- רפח. (מו, ב) ד"ה ולענין.
- רפט. יז, ב (ז, א) ד"ה ובכולן.
- רצ. סי' כג.
- רצא. ע"ז כא, ב ד"ה אריסא.
- רצב. שם.
- רצג. ובשוע"ר סי' רמד ס"ו. הוכחה זו הובאה גם בשוע"ר סי' רנב קו"א ס"ק ה.
- רצד. ד"ה כתב המרדכי: קבלת מכס מילתא דפרהסיא כו' דמה"ט אמרינן בירושלמי בתוך ביתו אסור.
- רצה. שמתירים בעושה מעצמו כדלעיל.
- רצו. שאסר בעושה מעצמו אפילו כשאינו בביתו כדלעיל. וראה שוע"ר סי' רנב קו"א ס"ק ה ד"ה והנה לפי, שביאר בדעתו מטעם רואה ושותק.
- רצז. ע"ז כא, ב. וכדלעיל סי' רמג ס"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.