והשתא

הערות

1. נט. משא"כ ביום ה' מותר אפילו לא קצץ. וכ"ה בשוע"ר שם ס"ו.
2. ס. סק"ח, שהקשה ממ"ש רמ"א בסי' רמז ס"א להחמיר שלא לצורך באגרת ביום ה' כשלא קצץ (וכ"ה בשוע"ר שם ס"ה). וחילק ביניהם כמבואר בשוע"ר סי' רנב ס"ו.
3. סא. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רצה בהערה. ובס' העו"ב בקו"א (מלבורן) שאוצ"ל "להמ"א".
4. סב. שמתירים בקבלנות בלא קצץ (משא"כ באגרת).
5. סג. אוצ"ל: המ"א. עיי"ש סק"ט. ובשוע"ר שם ס"י.
6. סד. כדלעיל. וראה גם סי' רנב: דשכירים אליו והוי כמו קצץ. וראה לעיל קו"א ס"ק א שביאר הטעם, שלדעת ס' התרומה גם זה נק' קבלן, כיון שקיבל עליו לסיים כל המלאכה שיצטרך.
7. סה. ראה מהדו"ב לסי' רנב וסי' דש ד"ה וקרוב, הטעם דמקרי קצץ, משום דאילו היה נשכר מלבד השבתות היה פוחת לו משכרו ודאי.
8. סו. פ"א ה"ח.
9. סז. יא, ב. וכמבואר בשוע"ר סי' רמד ס"א.
10. סח. קכא, א. וכמבואר בשוע"ר סי' שלד סכ"ו.
11. סט. כאן בא לבאר בארוכה את שיטת הרמב"ם בגדרי שכיר שנה, ואח"כ (לקמן ד"ה וספר התרומה) חוזר לענינינו.
12. ע. פ"ו הי"ב: ששכר הגוי לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו.
13. עא. סי' רמד ס"ק יד. וכמבואר בשוע"ר שם ס"ט.
14. עב. סי' רמד ס"ה.
15. עג. שם ד"ה ומכלל דברי הרמב"ם.
16. עד. סי' רמג ד"ה ומ"ש בספרי (שמסתפק בזה, כמבואר בשוע"ר סי' רנב קו"א ס"ק ו), וסי' רמד ד"ה ומכלל דברי הרמב"ם.
17. עה. סי' רמג ס"ק א. וראה גם סי' רמד ס"ק ה (שנתבאר לקמן ד"ה וממוצא דבר).
18. עו. שמבואר בפנים כאן ס"ג, ששוכר נכרי לכל השנה להתעסק כו'.
19. עז. סעיף א. שוע"ר שם ס"ב.
20. עח. ד"ה ולענין שוכר לו גוי לשנה. וכ"פ הרמ"א שם ס"ה. וכן יתבאר לקמן ד"ה אלא דבהא (בדעת הרמב"ם). משא"כ ס' התרומה סובר הכי אפילו בשכיר שנה לכל המלאכות, כדלקמן שם.
21. עט. פ"ו הי"ב: אותה מלאכה משתרשא ליה ואין זה דומה לקבלנות.
22. פ. ראה שו"ת צ"צ או"ח סי' כט ס"א.
23. פא. כא, ב ד"ה ומהא (דמה"ט מותר גבי אריסות).
24. פב. ד"ה ומ"ש בספרי רבינו הלכך מותר בקבלנות.
25. פג. סק"ב. וכ"ה כאן בפנים ס"ג, ובשוע"ר סי' רמד סי"א (בדעה הא').
26. פד. שם. וראה שוע"ר סי' רמד קו"א ס"ק א ד"ה ומיהו צ"ע, שביאר שיטת המ"א בזה, שלא יסתור את דברי מהר"י אבוהב שהביא.
27. פה. שלפירושם בדעת הרמב"ם גם זה מותר מעיקר הדין וכנ"ל.
28. פו. ראה שארית יהודה יט, ב.
29. פז. שם סוף הי"ב.
30. פח. שצריך למחות בו, כמבואר בשוע"ר סי' רנב ס"ז ואילך.
31. פט. וכן הקשה על המ"א בשוע"ר סי' רמד בהג"ה שבסוף קו"א ס"ק א.