[*הג"ה
[*הג"ה : עי' סמ"גנא והגהות אשר"י פ"קנב גבי הדליק את הנר שלא הזכירו שכיר שנה אלא קצץ לכך. וכן כתב רמ"א סימן רע"ונג. וגם אין לחלק בין מעשה אומן למעשה הדיוטנד דבאגודה בשם ראבי"ה סוף פ' ט"זנה כתב סתם להתיר כל מלאכה (לא קשה מידינו דסתם שכיר שנה אינו אומן שהאומן עושה רק אומנתו שהיא ביוקר יותר משכירות לשנה). וכן משמע סי' ד"שנז. ומשה"נ אין לחלק בין דבר ששם הישראל נקרא עליו ככלים לכובס ובגד ארוג מצמרו לעורות העבודים ועוד דגבינות שבהג"[מ]נח נמי שמו נקרא עליהן כבגד].
הערות
- נא. ל"ת ס"ה (יט, רע"ד): לא ישתמש ישראל לאורו אעפ"י שקצץ כו' ולא דמי לשולח אגרות כו'.
- נב. סי' לז.
- נג. סעיף א.
- נד. שדוקא במעשה אומן איתא בירושלמי שם: אומנין עכו"ם שהיו עושין עם ישראל בתוך ביתו של ישראל אסור.
- נה. אגודה סי' קמו בשם ראבי"ה סי' רנז: עבד ושפחה המושכרים לשנה או פחות אדעתא דנפשייהו עבדי.
- נו. אם נאמר שהאגודה אוסר באומן.
- נז. סעיף א, שעבד שלא קיבל עליו מצות שעושה עבודת רבו שלא לדעתו אין צריך להפרישו.
- נח. פ"ח אות ז, שהתיר הגבינות שעושין השפחות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.